בית הדין הארצי לעבודה הגדיל פיצויים שנקבעו לעובד שחשף שחיתות בבית החולים וולפסון ופוטר ל-50,000 ש"ח

בית הדין האזורי קבע כי הוכח כי הרקע להליך העברת התובע מביה"ח וכן לניסיון לפטרו היה חשדות שהעלה כנגד המנהלת האדמניסטרטיבית
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד שפוטר בעקבות חשיפת שחיתות בבית החולים וולפסון זכאי לפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש ופיצויים נוספים.

מר מארק פרנסואה אפרים עבד כעוזר קב"ט בבית החולים וולפסון בחולון. בשנת 1998 הגיש תלונה למבקר המדינה נגד המנהלת האדמניסטרטיבית בבית החולים. לאחר חקירה הגיע נציב שירות המדינה למסקנה כי אין יסוד להאשמות שהעלה התובע. בעקבות החלטה זאת הודע הודיעו לתובע כי לאור מסקנת נציב שירות המדינה בדבר התלונה שהגיש התובע, אין עוד מקום להמשך העסקתו בבית החולים וולפסון והחל הליך העברתו מתפקידו.

בשנת 1999 הגישו התובע ועובד אחר שוב תלונה והפעם למשטרה, נגד המנהלת האדמניסטרטיבית. הועברה התלונה נגד המנהלת האדמינסטרטיבית למשטרה על ידי המבקר הפנימי של משרד הבריאות. בעקבות התלונה נפתחה חקירה משטרתית שבסיומה הוגש כתב אישום והמנהלת הודתה והורשעה בעבירות מרמה והפרת אמונים.
בסיכומו של הליך, הועבר התובע לתפקיד אחר והופחת שכרו ומאוחר יותר, פוטר.

בית הדין האזורי קבע כי הוכח כי הרקע להליך העברת התובע מבית החולים וכן לניסיון לפטרו, בראשית שנת 1998, היה חשדות שהעלה כנגד גינצבורג המנהלת האדמניסטרטיבית בבית החולים.

כן נקבע כי הוכח שהסיבה לכך שבית החולים לא רצה עוד בשרותיו של התובע, היתה תלונותיו הרבות של התובע כנגד המנהלת האדמינסטרטיביתגב' גינצבורג, והחשש שטענות אלה יציפו את הבעיה ויגרמו לחקירת הנושא לעומק.

העברתו של התובע לתפקיד אחר, הוצאתו לחופשה, כולם – כפי שהוכח – הם פרי נסיון של הגורמים הנ"ל להרחיקו מבית החולים לאור טענות שהעלה נגד גינצבורג.

אף שנקבע ע"י בית הדין כי מסיבות שונות אין התובע זכאי לפיצוי בגין הפסדי השתכרות, הרי שמקרה זה הוא מאותם מקרים חריגים שבהם יש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.
בבית הדין האיזורי פסק לזכות התובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך כ- 30,000 ₪.
התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בבית הדין הארצי נקבע כי יש לפצות את התובע על הפרשי השכר בין שכרו שהיה בטרם העברתו מתפקידו והחזיר את הדיון לבית הדין האזורי לבדיקת סכום הפיצויהחזיר לבית הדין האזורי את הדיון בתביעת התובע לפיצוי בגין הפרשי השכר שתבע התובע בין שכרו טרם העברתו מתפקידו לבין השכר אותו הוא משתכר כיום.

כמו כן הצדדים הגיעו להסכמה בהנחיית בית הדין הארצי, להגדלת הפיצוי בגין עוגמת נפש לכ- 50,000 ₪.

מן הראוי לציין כי במקרה של התנכלות לעובד על רקע חשיפת שחיתות קיים חוק הגנה על עובדים – חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות והמינהל התקין – התשנ"ז. לפי חוק זה, ניתן לקבל פיצוי עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק אולם יש להגיש את התביעה תוך שנה מהתגבשות העילה (ממועד ההתנכלות לעובד). במקרה זה, תביעה מכוח חוק זה התיישנה ולכן נקבע הפיצוי בגין עוגמת נפש.

את התובע ייצג עו"ד שלמה בכור. מומחה לדיני עבודה.