טען לתרמית ביחס לסכום של 5 שקלים וחויב ב-800 שקלים הוצאות משפט

אתר psakdin: התובע טען, כי פזגז גובה שלא כדין סכום של 5 שקלים ממי שבוחר לשלם את חשבון הגז באמצעות בנק הדואר
לא תמיד משתלם לתבוע: התובע העלה טענת תרמית כלפי חברת פזגז ביחס לסכום של 5.02 שקלים. בית המשפט דחה את התביעה, וחייב את התובע לשלם הוצאות משפט בסך 800 שקלים.

התובע טען, כי פזגז גובה שלא כדין סכום של 5.02 שקלים ממי שבוחר לשלם את חשבון הגז באמצעות בנק הדואר. לטענתו, יש בכך משום תרמית. למרות שמדובר בסכום של כ- 5 שקלים, הגיש התובע תביעה על סך של 7,000 שקלים, כיוון שטען כי יש להתייחס לתביעתו כאל תביעה ייצוגית חריגה שנועדה לשמש כהרתעה לטובת האינטרס הציבורי.

פזגז טענה, כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית וכי העובדה שלא קדמה להגשתה כל פניה או דרישה של התובע, מעידה על חוסר ניקיון כפיו. לגופו של עניין, טענה פזגז כי לרשות הצרכן עומדות מספר חלופות לתשלום החשבון ללא עמלה, וכי על גבי חשבון הגז מצוין במפורש כי תשלום בבנק הדואר, יחייב את הצרכן בעמלה.

אין זו הפעם הראשונה שהתובע טוען ל'עוול צרכני': בעבר, תבע התובע את טמפו לאחר שלא קיבל דמי פיקדון בסך 24 שקלים עבור בקבוקי בירה, וזכה בנוסף לדמי הפיקדון, בפיצוי בסך 2,400 שקלים, והוצאות משפט בסך של 1,500 שקלים. כשנה לאחר מכן, ניתן פסק דין בתביעה שהגיש התובע כנגד בזק בטענה כי אף ששילם החשבון ביום האחרון האפשרי, חויב שלא כדין בסכום של 53.20 שקלים בגין דמי ניתוק וחיבור מחדש. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לתובע פיצוי בסך 3,000 שקלים.


לא נעשתה פנייה מוקדמת לנתבעת

השופטת ענת זינגר מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבעה, כי לא הוכחה תרמית, ובכל מקרה, היה על התובע לפנות לפזגז לפני שהגיש תביעה לבית המשפט. "כנגד החשיבות שיש ליתן לתביעות המשרתות צרכנים נוספים, יש לזכור כי גם זמנו של בית המשפט מהווה מצרך יקר, אשר רבים מתדפקים לקבלו", כדברי השופטת.

השופטת ציינה, כי נראה שניסיונו של התובע הוא שעודד אותו להגיש התביעה דנן, שחייבה ניצול זמן שיפוטי יקר, וכי יש לקוות כי בעתיד ישכיל התובע לפנות תחילה לבעל דינו טרם שיפנה לערכאות.

בנסיבות אלו, ובהתחשב בעובדה שהתקיימו שני דיונים, חויב התובע לשלם לפזגז הוצאות בסך 800 שקלים.