כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד דיטמר קנוכלמן בפרשת כ.א.ל‎

בגין סיוע לקבלת דבר במרמה בפרשת סליקת ההימורים של חברת כ.א.ל
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בת"א כתב אישום נגד איש העסקים דיטמר קנוכלמן, בגין סיוע לקבלת דבר במרמה בפרשת סליקת ההימורים של חברת כ.א.ל. במקביל לכתב האישום, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט על הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, במסגרתו יודה קנוכלמן בכך שכאשר שימש נציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2008 – 2010 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, הוא סייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כ.א.ל ובכיריה אז – המנכ"ל לשעבר בועז צ'ציק, ששימש גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, וסמנכ"ל הסחר סטיב גרינשפן, ששימש גם כמנכ"ל החברה-הבת.

בדצמבר 2011 פתחה משטרת ישראל (היחידה הארצית לחקירות הונאה, ביחד עם כוח המשימה הימורים באינטרנט בלהב 433) בחקירה גלויה נגד כ.א.ל, צ'צ'יק, גרינשפן ואחרים. במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בשנים 2006 – 2009 החברה ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים.

כחלק מפעילות המרמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה חברת כ.א.ל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים, זאת בניגוד להנחיות ולנהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה חברת כ.א.ל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. על פי החשד, בדרך זו קיבלו חברת כ.א.ל, צ'צ'יק וגרינשפן במרמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים.

לפי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין יוחאי בן-שמואל, ערן בנאי וניר וינטראוב, קנוכלמן ייצג מאגד שאיגד תחתיו אתרי הימורים שנסלקו ע"י כ.א.ל, והוא סיכם עם גרינשפן שחברת כ.א.ל תקלוט לסליקה במרמה עסקאות של אתרי הימורים, בהם הימרו מהמרים אמריקאים, וזאת באמצעות קידוד העסקאות כאתרי ארנק אלקטרוני. היקף פעילות המרמה שקנוכלמן סייע לסלוק בכ.א.ל עומד על עשרות מילוני שקלים.

במסגרת הסדר הטיעון, יקבל קנוכלמן אחריות מלאה על מעשיו ויודה כי בפעילותו העבריינית המשותפת עם חברת כ.א.ל, צ'צ'יק וגרינשפן, סייע להונות את ארגוני האשראי הבינלאומיים והמנפיקים האמריקאים לחשוב שמדובר בסליקה של פעילות מסחרית לגיטימית.

על פי הסדר הטיעון, הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור על קנוכלמן 6 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 1.5 מיליון שקל, וכן לחלט לקופת המדינה 7.5 מיליון שקל נוספים, שהם רווחי העבירה שהגיעו לידיו. הפרקליטות רואה חשיבות רבה בקבלת האחריות כבר בשלב זה, ולכן נכונה להסכים לענישה מתונה ביותר, כאמור בהסדר הטיעון.

הסדר טיעון זה מהווה שלב נוסף בטיפול בפרשת מרמה גדולה זו, זאת לאחר שבאפריל 2016 הורשעו במסגרת הסדר טיעון שני מעורבים נוספים בפרשה, ובחודש שעבר נחתם הסדר עם חברת כ.א.ל, בו לקחה אחריות על המעשים שנעשו בחברה-הבת והשיבה לקרן החילוט 85 מיליון שקל, שמהווים את הכספים שהתקבלו במסגרת עבירות המרמה. אם בית המשפט יאשר את הסדר הטיעון, יסתכם היקף האכיפה הכלכלית בפרשה עד כה ב-97 מיליון שקל.

ההחלטה בעניינם של נושאי המשרה הבכירים לשעבר, צ'צ'יק וגרינשפן, צפויה להתקבל בתקופה הקרובה.