כתב אישום ראשון ותקדימי בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר ‎

כתב אישום נגד חברת אן.אי.פי. ניקוב פרוייקטים בינלאומיים בע"מ, הנאשמת בכך שקידמה את עסקיה בממלכת לסוטו שבאפריקה, באמצעות תשלום שוחד של למעלה מ-500 אלף דולר
פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישה לפני זמן קצר לבימ"ש השלום בעיר כתב אישום נגד חברת אן.אי.פי. ניקוב פרוייקטים בינלאומיים בע"מ, הנאשמת בכך שקידמה את עסקיה בממלכת לסוטו שבאפריקה, באמצעות תשלום שוחד של למעלה מ-500 אלף דולר. מדובר בכתב אישום תקדימי, בו נאכפת לראשונה עבירה לפי סעיף 291א' לחוק העונשין שנוספה לחוק לפני שנים אחדות, לפיה אף מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל מהווה עבירה בישראל. מדינת ישראל רואה חשיבות רבה באכיפת עבירה זו, כחלק ממחויבותה למאבק הבינלאומי בשחיתות וכהשלמה למסגרת החקיקתית הפנימית לחיזוק השמירה על טוהר המידות גם בישראל פנימה. תיקון חקיקה זה והאכיפה בגינו, הם בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים הקבועים באמנת ה-OECD למאבק בשוחד עובדי ציבור זרים ובאמנת השחיתות של האו"ם.
במקביל להגשת כתב האישום, הודיעה הפרקליטות לביהמ"ש כי הגיעה עם הנאשמת להסדר טיעון, שעיקרו בכך שהנאשמת תודה בכתב האישום והצדדים יבקשו שיוטל עליה קנס וחילוט בגובה 4.5 מיליון ש"ח. כן התחייבו החברה ובעלי תפקידים בה לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי אכיפת החוק בממלכת לסוטו, לרבות מתן ראיות והודעות משלימות לרשויות האכיפה ומתן עדות בביהמ"ש בלסוטו. בנוסף, הנאשמת אימצה נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו מניעת הישנותן של עבירות דומות. עוד הוחלט כי תיקי החקירה כנגד בעלי התפקידים בחברה ייסגרו. שיקול משמעותי בהחלטה להגיע להסדר זה היה החשיבות הרבה שישראל רואה ביצירת האפשרות לממלכת לסוטו לאפשר את מיצוי ההליך הפלילי כנגד עובדי הציבור במדינתם.
על פי כתב האישום, חברת אן.אי.פי. הינה חברה העוסקת, בין היתר, בפיתוח פרויקטים שונים בתחום מרשם אוכלוסין והנפקת תעודות חכמות. במהלך השנים 2010-2012 פעלה הנאשמת מול גופי ממשל שונים בממלכת לסוטו שבאפריקה, לשם קידום זכייתה במכרז וחתימה על הסכמים לביצוע פרויקט פיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין, ביקורת גבולות ופיתוח תעודות אלקטרוניות הקשורות במרשם האוכלוסין במדינה. במהלך שנת 2012 חתמה הנאשמת על שני הסכמים עם ממשלת לסוטו למכירת מוצריה בשווי כ-30 מיליון דולר.
על מנת להבטיח את האינטרסים הכלכליים אותם קידמה בלסוטו, שכרה הנאשמת את שירותיו של מתווך מקומי המקורב למי שכיהן כמנכ"ל משרד הפנים של לסוטו בעת הרלוונטית. בראשית 2012, הגיעה הנאשמת לסיכום עם המתווך והמנכ"ל לפיו המנכ"ל יקדם את האינטרסים שלה, ובתמורה יקבל שוחד מהנאשמת שיועבר אליו באמצעות המתווך. בהתאם לסיכום זה, העבירה הנאשמת למתווך כ-500 אלף דולר, על מנת שיעביר מתוכו למנכ"ל סכום משמעותי שאינו ידוע וכן על מנת שיניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה, ויאפשר לה הזדמנות לזכות במכרז. בנוסף, במועד שאינו ידוע, רכשה הנאשמת עבור המנכ"ל טלפון סלולרי בשווי של כ-2,000 דולר. בתמורה להסכמה על מתן טובות הנאה כמפורט לעיל, פעל המנכ"ל לקידום האינטרסים של הנאשמת.
התיק טופל בידי עוה"ד יהונתן תדמור ואתי בן-דור מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ועו"ד יצחק בלום מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. החקירה נוהלה ע"י משטרת ישראל.
האכיפה בתיק הינה תולדה של שיתוף פעולה משמעותי בין מדינת ישראל לממלכת לסוטו, בסיוע המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. מדובר בשיתוף פעולה ראשון בין שתי המדינות במסגרת אכיפת החוק שהתנהל על בסיס אמנת האו"ם נגד שחיתות UNCAC, והוא מבטא את החשיבות שמדינת ישראל רואה במיגור פשיעה שכזאת.