חברות השילוח בתביעה כספית כנגד חברת נמל אשדוד

חברות אל-עד, אדיב ואילת גייטפורט טוענות בתביעה כספית שהוגשה כנגד חברת הנמל כי היא גובה הפרשי אגרות באופן חד צדדי ובלתי מוסכם תוך שימוש בלתי חוקי בהסדר המס"ב
שלוש חברות שילוח בינלאומי ועמילות מכס החברות בארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – אל-עד, אדיב ואילת גייטפורט, הגישו השבוע, באמצעות עורכי הדין שמואל גרוסמן ורועי גלעד, תביעה כספית נגד חברת נמל אשדוד בע"מ בגין גביית הפרשי אגרות נמל באופן חד צדדי ובלתי מוסכם, בניגוד לדעתן של חברות השילוח, תוך שימוש בלתי חוקי ובלתי ראוי בהסדר המס"ב.

כידוע, הסדר המס"ב (מסלקה בנקאית) מאפשר לסוכן המכס להבטיח את הגבייה מהלקוחות של מסי היבוא ואגרות הנמל בגין יבוא הטובין שסוכן המכס מטפל בהם, וזאת בטרם תשלומו מחשבון סוכן המכס לרשויות או בסמוך לאחר מכן, בטרם מסירת הטובין ללקוח. במקרים רבים, לאחר שחרור הטובין לידי היבואן מסתיים הקשר ביניהם וממילא אין בידי סוכן המכס כל יכולת אכיפה על חיובים כלשהם שחייב היבואן לרשות זו או אחרת, בין בגין הטובין שסוכן המכס טיפל בשחרורם ובין בגין כל טובין אחרים.

מעו"ד גרוסמן נמסר כי לעיתים קורה כי זמן ניכר לאחר שחרור הטובין לידי היבואן מגיעה רשות המסים לידי מסקנה כי מסי היבוא ששולמו, שולמו בחסר, היות וערך הטובין גבוה מן הערך עליו הצהיר היבואן במסגרת הליכי שחרור הטובין. לעובדה זאת יש השלכה הן על מסי היבוא והן על אגרות הנמלים ומשום כך מיידעת רשות המסים את הנמל במידע באשר לדרישתה מהיבואן לתשלום יתרת מסי היבוא. במקרים אלו פונה רשות המסים ליבואן, דורשת ממנו את השלמת מסי היבוא המגיעים לה, לטענתה, ומנהלת אתו ומולו את הליכי בירור יתרת חובו וגביית החוב, ככל שקיים. עו"ד גרוסמן מציין כי רשות המסים מעולם לא ניסתה לגבות את יתרת מסי היבוא מסוכן המכס באמצעות הסדר המס"ב שיש לה מול סוכני המכס.

לעומתה, טוען עו"ד גרוסמן, נוהגת חברת נמל אשדוד "לעשות דין לעצמה" וגובה מסוכני המכס באופן חד צדדי ובלתי מוסכם, בניגוד לדעתם של עמילי המכס, את מלוא הפרשי החיוב כפי שהנמל מוצא לנכון, וזאת, תוך שימוש בלתי חוקי ובלתי ראוי בהסדר המס"ב.

עו"ד גרוסמן מוסיף כי כל ניסיונותיהם של סוכני המכס ושל הארגון במסגרתו הם מאוגדות – כגון ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים - לשכנע את הנמל לחדול מגבייה פסולה זו ולפעול כפי שפועלת רשות המסים, עלו בתוהו. "הנמל מתעקש לראות בסוכן המכס בבחינת 'בן ערובה' לחיובי היבואן לתשלומי הפרשי אגרות הנמל, ומסרב לפעול על פי הנורמות הראויות של רשות המסים המחייבות לברר את החוב ולגבותו, ככל שיתברר קיומו, מן החייב האמיתי, כלומר היבואן".

עו"ד גרוסמן טוען כי חברת הנמל מסרבת להכיר בניתוק הקשר שבין סוכן המכס לבין היבואן לאחר סיום הליכי שחרור הטובין ומבחינתה סוכן המכס הוא הכתובת לגביית הפרשים שחייב בהם היבואן, וזאת – לעולם ועד.

כאמור, חברות השילוח טוענות בתביעה שהוגשה כנגד חברת הנמל, באמצעות עורכי הדין שמואל גרוסמן ורועי גלעד, כי מערכת המס"ב שבין סוכני המכס לבין הנמל נועדה לייעל את העבודה היום יומית ולאפשר שחרור טובין באופן מהיר ומתן שירות טוב ויעיל לציבור היבואנים - לקוחותיהם של סוכני המכס ושל הנמל. יחד עם זאת, מערכת המס"ב לא נועדה לשמש כאמצעי גבייה מסוכני המכס של הפרשי חיובים מיבואנים, חודשים ואף שנים לאחר שחרור הטובין, לאחר סיום פעילות שחרור הטובין על ידי סוכני המכס עבור היבואנים, לעיתים, לאחר ניתוק כל קשר בין סוכן המכס ליבואן ואף במצבים של חדלות פירעון שהיבואן נקלע אליהם לאחר השלמת יבואם של הטובין. החיוב המקורי, על פי הערכים שהיו ידועים בשעתו לחברות השילוח, שולם על ידן, באמצעות המס"ב, לנמל ובהתאם, הטובין שוחררו מחזקת הנמל.

לטענת עו"ד גרוסמן, פעילותן של חברות השילוח עבור היבואנים בתשלום לנמל של אגרות הנמל הסתיימה בעת השלמת שחרור הטובין והוצאת הטובין מחזקת הנמל. גם אם חברות השילוח היו בבחינת שלוחותיהן של היבואנים (ולא כך הדבר), הרי שאין ספק כי השליחות הסתיימה בעת שחרור הטובין ולא יעלה על הדעת לטעון כי השליחות נמשכת לנצח ולחייב את חברות השילוח בחוב שאין חולק שאינו חובן.

לטענת עו"ד גרוסמן פרשנות סעיף 19(א) לפקודת הנמלים, לפיה סוכן מכס שטיפל בשחרור טובין הוא שלוחו של היבואן לעולם ועד, חודשים ושנים לאחר שחרור הטובין, היא פרשנות בלתי סבירה בעליל אשר אינה מתיישבת עם כוונת הוראת הסעיף המתייחס לפעולות מסירת טובין ליבואן באמצעות שלוחו (סוכן המכס) בעת שחרור הטובין ותו לו. הפעלת המס"ב כנגד סוכני המכס לגביית יתרת חיובי האגרות שהיבואן חייב בהם, אם הוא חייב, נעשית על ידי הנמל, בנסיבות העניין, אך ורק משום שיש בכוחו הפיזי, ללא זכות משפטית, "ללחוץ על הכפתור" ולקחת לעצמו את הכספים מחשבונות סוכני המכס. זאת, תוך התעלמות ממטרתה ותכלית קיומה של מערכת המס"ב ובניגוד להסכמת הצדדים השותפים להסדר המס"ב.

"גבייה מסוכני המכס של החיוב הבלתי חוקי- בו חייבים הלקוחות - לאחר שחלפו חודשים ושנים ממועד תום פעילות שחרור הטובין וממועד תום פעילותן העסקית של התובעות עבור היבואנים, הוא ניסיון שנעשה בחוסר תום לב ובחוסר סבירות קיצוני. חיזוק משמעותי לאי חוקיות הגבייה בנסיבות העניין, כאמור, היא העובדה שגם רשות המכס אינה מנסה להטיל חיוב מאוחר זה על סוכן המכס אלא פועלת לבירורו וגבייתו מול היבואן החייב בו