דרך ארץ אינה רשאית לגבות תשלום נפרד עבור חשבונית מס מפורטת

ביהמ"ש: אם ביקשה המדינה לאפשר לזכיין גבית יתר של סכומים בגין שירותים נלווים, היה עליה לעשות זאת באופן מפורש בחוק
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע, כי חברת 'דרך ארץ היווייז' אינה רשאית לגבות תשלום נפרד עבור פירוט חשבונית הנוקבת בתאריכי נסיעות ובסכומי החיוב לכל נסיעה בכביש האגרה, וחייבת על-פי דרישת המשתמש להמציא לו חשבון מפורט כאמור.
המערער מבצע מספר נסיעות בחודש במקטעי דרך שונים של כביש האגרה. הזכיינית (חב' דרך ארץ) שלחה לו חשבון בו צוין סכום חיוב כללי שהינו סיכום של כול הנסיעות שביצע הרכב באותו חודש.
המערער ביקש לצרף לכול חשבון שהומצא לו פירוט של תאריכי הנסיעות, מקטעי הדרך ותעריף לכל נסיעה. הזכיין הסכים להמציא לו חשבון מפורט, אך זאת כנגד תשלום של 2.11 ש"ח לכול חשבון.
השופטת וסרקרוג קבעה, כי החובה הקבועה בתקנה 4 לתקנות האכיפה להנפיק לצרכן חשבונית עסקה (סכום חיוב כולל לתשלום, ללא פירוט), אינה פוטרת את הזכיין מחובתו להוציא חשבונית מס כדין לכול דורש, בה יופיע פירוט כנדרש בהוראות ניהול פנקסים. חובה כזו בעולם העסקים, היא ללא חיוב כספי נוסף, שכן הוצאת חשבונית מס לצרכן על-פי דרישה היא "שירות" בלתי נפרד מניהולו של כול עסק כדין, ואין הוא יכול להיחשב כ"שירות נלווה".
חוק כביש האגרה אינו מאפשר לזכיין לגבות כל תשלום נוסף מעבר לאגרה, דמי גביה, פיצוי או החזר הוצאות, ואם ביקשה המדינה לאפשר לזכיין גבית יתר של סכומים בגין שירותים נלווים, היה עליה לעשות זאת באופן מפורש בחוק.