בהסכם פשרה תקדימי קבע בית הדין לעבודה פיצוי של 40 אלף ₪.

שהופלתה בקבלה לעבודה מחמת מוצאה האתיופי .
עוה"ד שירי לב-רן לביא, נציבה אזורית ת"א והסביבה: "יש להמנע מלדחות מועמדים פוטנציאלים על הסף, בשל טעמים לא רלוונטיים כגון גיל, מגדר ובוודאי שמחמת מוצא. הסכום הגבוה שנפסק בהסכם הפשרה הוא תמרור אזהרה למעסיקים מפלים, בדרך למיגור האפליה בשוק התעסוקה."
התובעת, אשר יוצגה על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מחוז ת"א והמרכז במשרד התמ"ת, זכתה לפיצוי כספי בסך 40 אלף ₪ על כך שהופלתה בשל מוצאה האתיופי כשניסתה להתקבל לעבודה כגננת בגן ילדים בלוד.
יצויין כי בחודש ינואר 2009 פנתה הגב' אדגה לשירות התעסוקה בלוד, אשר הפנה אותה לעבודה כמטפלת במעון דרור-חב"ד בעיר. לאחר שיחה טלפונית עם מנהלת המעון קבעו השתיים להיפגש לצורך ראיון. בעת המפגש פנים אל פנים נשאלה הגב' אדגה שאלה אחת בלבד - לאיזו עדה הינה משתייכת? כאשר השיבה כי היא ממוצא אתיופי, נאמר לה על ידי מנהלת המעון כי אין באפשרותה לקבל אותה לעבודה מאחר שהאוכלוסייה שנמצאת במעון לא מעוניינת בגננת מעדה זו. עילת הפסילה אף נמסרה לגב' אדגה במסמך בכתב, בו נכתב במפורש כי "האוכלוסייה שנמצאת במעון לא מעוניינים בעדה הנ"ל, לצערי".
התובעת, אשר חשה פגועה ומושפלת, הגישה בעקבות המקרה תביעה לבית הדין לעבודה כאשר היא מיוצגת ע"י נציבות שוויון הזדמנויות לעבודה.
עוה"ד שרון אברהם ויס ועוה"ד שירי לב-רן לביא שייצגו את התובעת אומרות כי הנתבעות פסלו את מועמדותה של גב' אדגה על הסף, מיד כשהופיעה לראיון העבודה, וזאת ללא שניתנה לה הזדמנות שווה ואמיתית להוכיח את כישוריה המקצועיים ואת יכולותיה כעובדת:
במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 40,000 במסגרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.