27 חודשי מאסר למנהל התיקים עמי גורבץ' שהורשע בעבירות גניבה ותרמית בניירות ערך‎

במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א (כב' הש' כבוב) הוטל היום עונש מאסר של 27 חודשים וקנס בסך 150 אלף ש"ח על עמי גורבץ', פעיל שוק הון המחזיק ברישיון לניהול תיקים, שהורשע לפי הודאתו בעבירות של גניבה בידי מורשה, השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי ניירות ערך, ופעילות אסורה של בעל רישיון.

חלק כללי
1.
בתקופות שונות בין חודש ינואר 2007 לבין חודש יוני 2009 (להלן: "התקופה הרלוונטית לכתב האישום") היה הנאשם פעיל בשוק ההון, ושימש כבעלים וכמדריך בקורסים ב"מרכז יעוץ והדרכה כלכלי משפטי והנדסי" (להלן: "המרכז") ללימודי שוק ההון בירושלים. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום החזיק הנאשם ברישיון לניהול תיקי השקעות שמספרו 5495. לאור האמור, לנאשם הבנה ובקיאות במסחר בשוק ההון.

2.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עסק הנאשם במסחר בניירות ערך באמצעות שלושה חשבונות שונים שהיו מצויים בשליטתו, כמפורט להלן:

1.
ח-ן מס' 40925 במגדל שירותי בורסה (נ.ע) בע"מ (להלן:"מגדל") על שם הנאשם ובבעלותו.

2.
ח-ן מס' 49184 במגדל על שם הנאשם ובבעלותו.

3.
ח-ן מס' 52124 במגדל על שם הנאשם ובבעלותו.


החשבונות המנויים בסעיפים קטנים א, ב ו-ג יכונו להלן במאוחד – "חשבונות הנאשם".
3.
במקביל לפעולותיו של הנאשם בחשבונותיו, פעל הנאשם בפרקי זמן שונים במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום על פי שיקול דעתו הבלעדי (כמתואר בסעיף 8 לחלק הכללי) במסחר בניירות ערך בחשבונות הבאים:

1.
ח-ן מס' 46327 במגדל על שם יניב שלמה, (להלן: "חשבון יניב"). הנאשם פעל בחשבון יניב לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעל החשבון בתקופה שבין ינואר 2007 ועד נובמבר 2008.

2.
ח-ן מס' 45305 במגדל על שם שמי שלמה (להלן: "חשבון שמי"). הנאשם פעל בחשבון שמי, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין ינואר 2007 ועד לינואר 2009 .

3.
ח-ן מס' 45272 במגדל על שם פרופ' כהן עליזה (להלן: "חשבון עליזה"). הנאשם פעל בחשבון עליזה, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין ינואר 2007 ועד לינואר 2009 .

4.
ח-ן מס' 42963 במגדל על שם בר שמואל (להלן: "חשבון שמואל"). הנאשם פעל בחשבון שמואל, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין ינואר 2007 ועד לדצמבר 2008.

5.
ח-ן מס' 47874 במגדל על שם אשכול בוריס (להלן: "חשבון בוריס"). הנאשם פעל בחשבון בוריס, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין ינואר 2007 ועד למרץ 2009.

6.
ח-ן מס' 51484 במגדל על שם לוי (מיקה) מרים (להלן: "חשבון מיקה"). הנאשם פעל בחשבון מיקה, באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין פברואר 2008 ועד לינואר 2009.

7.
ח-ן מס' 51726 במגדל על שם אפרמוב אליהו (להלן: "חשבון אפרמוב"). הנאשם פעל בחשבון אפרמוב, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין יולי 2007 ועד לפברואר 2009.

8.
ח-ן מס' 51112 וכן ח-ן מס' 47132 שניהם במגדל על שם משנברג מיכאל (להלן: "חשבונות מיכאל" א ו/או ב בהתאמה). הנאשם פעל בחשבונות מיכאל, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין מרץ 2007 ועד ליוני 2009.

9.
ח-ן מס' 50854 וכן ח-ן מס' 45389 במגדל על שם חנה אביהוד (להלן: "חשבונות חנה" א ו/או ב בהתאמה). הנאשם פעל בחשבונות חנה, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין ינואר 2007 ועד לינואר 2009.

10.
ח-ן מס' 51828 וכן ח-ן מס' 51830 במגדל על שם ברנדס טוביאס (להלן: "חשבונות טוביאס" א ו/או ב בהתאמה). בנוסף, ח-ן מס' 51827 במגדל בבעלותם המשותפת של הנאשם וטוביאס. הנאשם פעל בחשבונות טוביאס, לרוב באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבון בתקופה שבין יולי 2007 ועד ליוני 2009.



בעלי החשבונות המנויים בסעיפים קטנים א-י יכונו להלן במאוחד – "המשקיעים".

החשבונות המנויים בסעיפים קטנים א-י יכונו להלן במאוחד – "חשבונות המשקיעים".
4.
הנאשם קיבל מהמשקיעים שם משתמש וסיסמת גישה לחשבונותיהם. המסחר (כמתואר בסעיף 8 לחלק הכללי) התנהל על ידי הנאשם על פי שיקול דעתו הבלעדי, באמצעות האינטרנט.

5.
ניירות הערך הנזכרים בכתב האישום הם ניירות ערך של חברות ציבוריות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, התנהל המסחר בניירות ערך בבורסה בשיטת מסחר "הרצף" (להלן: "שיטת הרצף").

6.
הנאשם הכיר היטב את שיטת הרצף, שאלה מאפייניה העיקריים:

1.
שיטת הרצף הינה שיטת מסחר המבוססת על מערכת ממוחשבת למסחר רציף. בשיטה זו, עיקר המסחר בניירות ערך מתבצע באופן סימולטאני, רציף וממוחשב.

2.
המסחר בשיטת הרצף מתבצע באמצעות פקודות הלקוחות לקניה ומכירה של ניירות ערך. פקודות אלו מועברות על ידי הלקוחות לחברי הבורסה באמצעותם הם פועלים, נשלחות ממסופי המחשב הנמצאים אצל חברי הבורסה אל הבורסה, ומתקבלות ומרוכזות במחשב מרכזי הנמצא בבורסה. עסקאות בניירות ערך נעשות כאשר יש "מפגש" בין פקודת מכירה לבין פקודת קניה.

3.
במחשב הבורסה קבועים סדרי קדימות ליצירת "מפגשים" בין הוראות מכירה והוראות קניה. העסקאות בניירות הערך מבוצעות בהתאם לסדרי הקדימות האמורים. על צג המחשב מוצגות שלוש "השכבות הטובות ביותר", שהן לעניין קנייה - שלוש הוראות הקניה המוצעות בשערים הגבוהים מכל הוראות הקניה, ולעניין מכירה - שלוש הוראות המכירה המוצעות בשערים הנמוכים מכל הוראות המכירה. כמו כן מוצגים לציבור על צג המחשב שער העסקה האחרונה שבוצעה בנייר ערך ופרטי העסקה בה נקבע השער.

4.
שיטת הרצף כוללת שלושה שלבי מסחר עיקריים: שלב טרום הפתיחה והפתיחה, השלב הרציף ושלב הנעילה. יתכן מפגש בין פקודות משלבי מסחר שונים.

5.
בשלב טרום הפתיחה, המתקיים בין 8:30 ל-10:30 במניות היתר, ניתנות פקודות קניה ומכירה, אין הגבלת מינימום לשווי כספי של פקודה, ותנודת השערים מוגבלת (ביום מסחר "רגיל") ל- 35%±. בתום שלב טרום הפתיחה מקבץ המחשב המרכזי של הבורסה את כל פקודות הקניה והמכירה, ויוצר מהן עקומות ביקוש והיצע לפי ניירות הערך. השער בו מושג מחזור המסחר הגדול ביותר בכל נייר ערך בתום שלב טרום הפתיחה נקבע כשער הפתיחה של אותו נייר ערך. אם הושג מחזור מקסימאלי במספר שערים, נקבע שער הפתיחה כשער הקרוב ביותר לשער הבסיס.

6.
בשלב הרציף, המתקיים בכל נייר ערך החל מתום מסחר הפתיחה ועד השעה 17:15, ישנה הגבלה על שווי כספי מינימאלי של פקודה (כ- 2,000 ₪), ותנודת השערים אינה מוגבלת.

7.
בשלב הרציף נקבע שער לכל עסקה ועסקה, וזאת בהתאם לפקודות הקנייה והמכירה ש"נפגשו", כאשר שער העסקה זהה להגבלת השער של הפקודה שבספר.

8.
שלב המסחר בשער הנעילה חל מיד עם סיום השלב הרציף, ובו מחושב שער הנעילה של נייר הערך. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום חושב שער הנעילה בשתי דרכים:


עד ליום 29.7.2007 נקבע שער הנעילה על פי ממוצע משוקלל של המחירים בעסקאות שבוצעו בעשר הדקות האחרונות של שלב המסחר הרציף, ובלבד שסכומן המצטבר הגיע לסכום מינימאלי שנקבע. הסדרים מיוחדים נקבעו למקרה בו הסכום המצטבר של העסקאות בעשר הדקות האחרונות לא הגיע לסכום המינימאלי שנקבע.

החל מיום 29.7.2007 נקבע שער הנעילה על ידי "מכרז נעילה" בתום המסחר הרציף, במתכונת של מסחר רב צדדי. שלב המסחר הרציף מסתיים בין השעות 17:14-17:15 באופן אקראי כאשר שער העסקה האחרונה במסחר הרציף מהווה את "שער הבסיס למכרז הנעילה". שלב טרום הנעילה (בו מתקיים המכרז) מתקיים למשך זמן אקראי שבין 8 ל-14 דקות (11 דקות בממוצע), ובסופו נקבע כשער הנעילה השער בו בוצעו עסקאות הנובעות מהפקודות שהוגשו בשלב זה. תנודת השער בשלב מסחר זה הינה בלתי מוגבלת.
9.
שער הנעילה הנקבע בתום יום מסחר הוא שער הבסיס ליום המחרת. שער של נייר ערך שלא בוצעו בו עסקאות ביום מסוים, היינו לא היו בו מפגש של פקודות, ישאר ללא שינוי באותו יום.

10.
בשיטת מסחר דו - צדדית, עליה נמנית שיטת הרצף, כל פקודת קניה או מכירה המשתתפת במסחר משפיעה על תנודות שער המניה, שכן עצם עריכת העסקה, השער שנקבע, והמתפרסם בפומבי על מסכי המחשבים, משפיעים על החלטותיהם של משקיעים המבצעים בהמשך עסקאות באותו נייר ערך.

7.
בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, פעל הנאשם ב- 12 ניירות ערך שונים ובצע כ-1200 עסקאות עצמיות בין חשבונותיו השונים ובין חשבונותיו וחשבונות המשקיעים. פעילות זו היוותה חלק גדול מכלל המסחר בימים מסוימים. דפוס פעילותו של הנאשם בניירות ערך הוא דפוס פעולה של משקיע לטווח קצר הפועל לרוב במסגרת זמנים תוך יומית או בטווח מצומצם של מספר ימים.

8.
פעילותו התרמיתית של הנאשם בחשבונות המשקיעים בניירות הערך המנויים בסעיף 8ב להלן, התאפיינה בדפוסי הפעילות הבאים:

1.
הנאשם העביר קורסים בתחום שוק ההון במרכז ללימודי שוק ההון. במהלך הקורסים התרשמו המשקיעים מבקיאותו של הנאשם וזה קיבל מהם את ההרשאה לפעול בחשבונם. בהמשך החל הנאשם לפעול בחשבונותיהם כמתואר בסעיף זה.

2.
פעילותו האסורה של הנאשם בחשבונות המשקיעים נסובה בעיקרה על רכישה וקניה של ניירות ערך, חלקם דלי סחירות, כאשר פעילות הנאשם בהם, הן באמצעות חשבונותיו והן באמצעות חשבונות המשקיעים, היוותה לעיתים חלק ניכר מנפח הפעילות היומי במניות אלה. עיקר פעילותו העבריינית של הנאשם היתה בניירות הערך שלהלן (להלן:"נייר הערך") :

1.
ביכורי השדה- אופציה מס' נייר ערך 1104140

2.
ביכורי השדה- מניה מס' נייר ערך 1104041

3.
שחר חדש- אופציה מס' נייר ערך 7240062

4.
פלג ניא- אופציה מס' נייר ערך 4010047

5.
גליל אג"ח ממשלתי מס' נייר ערך 9547035 ( להלן: "גליל 1")

6.
גליל אג"ח ממשלתי מס' נייר ערך 1108927 ( להלן: "גליל 2")

7.
גליל אג"ח ממשלתי מס' נייר ערך 9570631 ( להלן: "גליל 3")

8.
פז אופציה מס' נייר ערך 1100049

9.
תאת תעשיות מס' נייר ערך 802033

10.
לגנא הולדינגס מס' נייר ערך 352013

11.
נטו מ.ע מניה מס' נייר ערך 168013

12.
טלסיס מס' נייר ערך 354019

3.
הנאשם בחר מספר דפוסי פעילות בין חשבונותיו לבין חשבונות המשקיעים שהיו בשליטתו כאשר בבסיס דפוסי פעילות אלה הזרים הנאשם, באמצעות רשת האינטרנט, הוראות קניה ו/או מכירה מחשבונותיו ובמקביל, או תוך פרק זמן קצר, הזרים פקודות הפוכות מחשבונות המשקיעים בשליטתו או מחשבונותיו שלו, כשהנאשם הוא שקבע את כמות נייר הערך ושערו. באופן זה, יצר הנאשם עסקאות עצמיות בין חשבונותיו השונים ובין חשבונותיו לחשבונות המשקיעים שבשליטתו (להלן: "העסקאות העצמיות"). עיסקאות עצמיות אלה לא שיקפו ביקוש או היצע אמיתיים, חשפו את ציבור המשקיעים לנתוני מסחר כוזבים, אשר יצרו מצג שווא של פעילות ערה ותקינה בניירות הערך וזאת, תוך השפעה על תנודות שערי ניירות הערך.

1.
דפוס פעולה ראשון בו פעל הנאשם, הוא ביצוע עסקאות עצמיות בין חשבונותיו לבין חשבון השייך לאחד ממשקיעיו. תחילה, רכש הנאשם נייר ערך מסויים לחשבון אחד ממשקיעיו ולאחר מכן, ביצע הנאשם לחשבונו רכישה של כמות זהה של אותו נייר הערך מחשבון המשקיע (להלן:"העסקה העצמית הראשונה"). בהמשך, תוך פרק זמן קצר, ביצע הנאשם עסקה נוספת כשהוא מוכר כמות זהה של נייר הערך מחשבונו לחשבון אותו משקיע וזאת, בשער גבוה יותר (להלן:"העיסקה העצמית השניה"). הנאשם הוא שקבע את מועד ביצוען של עיסקאות עצמיות אלה, כמות ניירות הערך בה מבוצעות העיסקאות אלה ואת שערן. בשיטה זו יצר הנאשם לעצמו רווח כספי מובטח על חשבון המשקיע. רווח כספי זה, אותו גרף הנאשם לחשבונו, הינו ההפרש בין שערי המכירה לשערי הקניה בין חשבונותיו לחשבון המשקיע. שיטה זו הניבה לנאשם רווחים כספיים בסך 93,000 ₪ על חשבון משקיעיו.

2.
דפוס פעולה שני בו פעל הנאשם, הוא ביצוע תחילה של העסקה העצמית הראשונה בנייר ערך בין חשבונותיו לבין אחד או יותר מחשבונות משקיעיו שבשליטתו, כאשר הנאשם הוא שנתן את הוראות הקניה והמכירה בין חשבון המשקיע לחשבונותיו. לאחר מכן, לרוב בחלוף דקות ספורות, נתן הנאשם הוראה נוספת, הפוכה לקודמתה, בשערים ובכמויות שיצרו את העיסקה העצמית השניה שהייתה הופכית לעיסקה העצמית הראשונה, בין חשבונו של הנאשם לבין חשבונו של אותו משקיע ו/או לבין חשבונות קבוצת המשקיעים או בין חשבון משקיעים אחרים שהיו בשליטתו. לעיתים, בין שתי עסקאות עצמיות אלה נכללו מספר פעולות של העברת נייר הערך, לעיתים בשערים שונים ובין משקיעים שונים, לרבות בין הנאשם לבין עצמו, אולם סך ניירות הערך שעברו בעסקה העצמית הראשונה שווה לסך ניירות הערך שעברו בעיסקה העצמית השנייה. בשיטה זו יצר הנאשם לעצמו רווח כספי מובטח על חשבון המשקיעים. רווח כספי זה, אותו גרף הנאשם לחשבונו, הינו ההפרש בין שערי המכירה לשערי הקניה בין חשבונותיו לבין חשבונות המשקיעים השונים.

3.
דפוס פעולה שלישי בו פעל הנאשם, הוא ביצוע עסקה עצמית בנייר ערך בין חשבונו לבין אחד או יותר מחשבונות המשקיעים כשלעיתים פעל הנאשם אל מול צדדים שלישיים אקראיים במסחר בבורסה (להלן:"השוק"). לאחר מכן, לרוב בחלוף דקות ספורות, ביצע הנאשם עיסקה עצמית הפוכה בין חשבונו לבין אחד או יותר מחשבונות משקיעיו. בשיטה זו אין הכרח שאותו סך מנייר הערך שרכש הנאשם ממשקיע מסויים נמכר על ידי הנאשם לאותו משקיע אלא הכמות הכוללת של נייר הערך שבה ביצע הנאשם עסקה עצמית תהיה שווה לכמות שהנאשם בחר למכור מחשבונו לחשבון משקיעיו ו/או לשוק. בשיטה זו יצר הנאשם לעצמו רווח כספי מובטח על חשבון המשקיעים. רווח כספי זה, אותו גרף הנאשם לחשבונו, הינו ההפרש בין שערי המכירה לשערי הקניה בין חשבונותיו לבין חשבונות המשקיעים השונים. שיטה זו והשיטה הנזכרת בסעיף 8.ג.2 הניבו לנאשם רווחים כספיים בסך 195,000 ₪ על חשבון המשקיעים.

1.
הנאשם שלח ידו בכספי המשקיעים תוך שנהג מנהג בעלים בכספם באמצעות יצירת פער בין שעריהן של העסקאות העצמיות בהן רכש הנאשם את המניות מן המשקיעים לבין שעריהן של העסקאות העצמיות בהן מכר הנאשם את המניות למשקיעים, דהיינו השער של העיסקה העצמית בה רכש הנאשם את נייר הערך מהמשקיעים היה נמוך מהשער בו מכר הנאשם את נייר הערך למשקיעים. מכירת המניות מחשבונות המשקיעים לחשבונות הנאשם במחיר נמוך ומכירה חוזרת של אותן המניות מחשבון הנאשם לחשבונות המשקיעים האחרים במחיר גבוה יותר יצרה למעשה עסקה סיבובית בין חשבונות המשקיעים לחשבונות הנאשם. בעסקה סיבובית זו הופק רווח מובטח לחשבונות הנאשם והפסד כספי מובטח לחשבונות המשקיעים. הרווח וההפסד הנ"ל הם בגובה ההפרש שבין השערים של העסקה העצמית הראשונה והעסקה העצמית השניה, כפול מספר המניות שבהן בוצעו העסקאות.

2.
בפעילותו המתוארת בסעיפים 7-9 לחלק הכללי , יצר הנאשם רווח בחשבונותיו על חשבונם של המשקיעים וזאת בסך כ- 288,000 ₪ על חשבון משקיעיו.

3.
בעשותו כאמור בסעיפים 7-9 חלק הכללי, השפיע הנאשם במישרין על תנודות שערי המניות בהן סחר וגרם להעלאת שעריהן, למניעת ירידתן, או להורדת שעריהן, הכל לפי מבוקשו, וזאת תוך גריפת הרווחים לכיסו.

4.
האמור בחלק הכללי מהווה חלק בלתי נפרד מהאישומים שלהלן.


אישום 1 – רכישת ניירת ערך והחזקתם על ידי הנאשם

העובדות
1.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היו ברשות הנאשם ועל שמו חשבונות הנזכרים בסעיף 2 בחלק הכללי לצורך פעילותו בניירות ערך.

2.
במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, רכש הנאשם, באמצעות חשבונותיו, עבור עצמו את ניירות הערך שלהלן והחזיק בהם וזאת כמפורט בטבלאות שבנספחים א' ו- ב'.

1.
ביכורי השדה- אופציה מס' נייר ערך 1104140

2.
ביכורי השדה- מניה מס' נייר ערך 1104041

3.
פלג ניא- אופציה מס' נייר ערך 4010047

4.
פז אופציה מס' נייר ערך 1100049

3.
בהתאם לסעיף 4 בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995 חל איסור על בעל רשיון ניהול תיקים לרכוש עבור עצמו ניירות ערך, למעט ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה.

4.
בעשותו כמפורט בסעיפים 1-3 לעיל, ביצע הנאשם פעילות האסורה על בעל רשיון.


הוראות החיקוק לפיהן נאשם הנאשם

פעילות אסורה על בעל רישיון – עבירה על סעיף 4 (א) יחד עם סעיף 39 (ב)(1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995 (מאות עבירות).


אישום 2 – גניבה ותרמית בניירות ערך

העובדות
1.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, פעל הנאשם בחשבונותיו השונים המפורטים בסעיף 2 בחלק הכללי ובחשבונות משקיעיו הנזכרים בסעיף 3 בחלק הכללי, בניירות הערך הנזכרים בסעיף 8ב בחלק הכללי.

2.
במהלך פעילותו זו ביצע הנאשם, על פי שיקול דעתו, כ- 1200 עסקאות עצמיות בין חשבונותיו השונים ובין חשבונותיו לבין חשבונות המשקיעים, וזאת על פי שלושת שיטות הפעולה הנזכרות בסעיף 8ג 1-3 שבחלק הכללי וכמפורט בנספחים א' ו-ב' לכתב האישום המהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

3.
כתוצאה מפעילותו התרמיתית של הנאשם כמפורט לעיל ובסעיפים 7-9 בחלק הכללי לכתב האישום, שכללה ביצוע עסקאות עצמיות בין חשבונותיו השונים ובין חשבונותיו לבין חשבונות המשקיעים, יצר הנאשם מחזור מסחר מלאכותי בניירות הערך, שערים מלאכותיים באותן עסקאות ומצג שווא של פעילות תקינה במסחר בנייר הערך בין שני צדדים בלתי תלויים.

4.
בעשותו כמפורט לעיל, ביצע הנאשם עבירות רבות של השפעה בדרכי תרמית על תנודת השער של ניירות הערך.

5.
בפעילותו המתוארת לעיל ובסעיפים 7-9 לכתב האישום, שלח הנאשם ידו בכספי המשקיעים בכך שנהג מנהג בעלים בכספם, תוך יצירת פער בין שערי המכירה לקניה בין חשבונות ויצירת רווח תמידי לחשבונותיו על חשבון המשקיעים.

6.
בפעולותיו הנזכרות לעיל ביצע הנאשם עבירות רבות של גניבה בידי מורשה מידי המשקיעים הנזכרים בסעיף 3 בחלק הכללי.


הוראות החיקוק לפיהן נאשם הנאשם
1.
גניבה בידי מורשה – 300 עבירות לפי סעיף 393 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.
השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך – עבירות רבות לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.




אלינור שרבני-יחיאלי, עו"ד אלה בנישתי, עו"ד

סגן בכיר לפרקליטת מחוז תל אביב עוזר לפרקליטת מחוז תל אביב

(מיסוי וכלכלה) (מיסוי וכלכלה)



הודעה לנאשם

ביכולתך לבקש שימונה לך סניגור ציבורי, אם מתקיים בך אחד התנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18(א) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.








הודעה לבית המשפט

בהתאם להוראת סעיף 15א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, המאשימה מודיעה בזאת, כי קיימת אפשרות לפיה יתבקש בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע בתיק זה.





פרטי מעצר ושחרור בערובה

ביום 15.7.2009 שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים בבית המשפט השלום תל- אביב יפו. ביום 20.12.2009 הוארכו תנאי השחרור בהסכמה, למשך 180 ימים נוספים. ביום 1/7/10 הוארכו בשנית תנאי שחרורו בערובה בהסכמה, במסגרת תיק המעצרים האמור לעיל, למשך 90 יום נוספים החל מיום 10.7.2010. ביום 15.9.2010 הוארכו תנאי השיחרור בערובה בהסכמה וזאת החל מיום 8.10.2010. בדומה, ביום 29.11.2010 הוארכו תנאי השיחרור בערובה בהסכמה למשך 30 ימים נוספים החל מיום 7.12.2010.


להלן תנאי הערבות הרלוונטיים בתיק זה:
1.
ערבות עצמית בסך 300,000₪.

2.
ערבות בנקאית בסך 75,000 ₪.

3.
ערבות צד ג' בסך 125,000 ₪ (חתומה בידי אביו של המשיב, מר אלכסנדר גורבץ).

4.
איסור יציאה מהארץ

5.
וחובת הפקדת דרכון ברשות ניירות ערך.