כפר נופש אינו חייב לדאוג לנוכחות קבועה של רופא או חובש באתר

ביהמ"ש: הכפר רשאי להסתמך על שירותי מד"א, בדיוק כפי שתושבי האזור מסתמכים עליהם
יומיים לאחר שהגיעו התובעת ובעלה המנוח לנפוש בכפר הנופש, החל הבעל להתלונן על כאבים בבטנו ולאחר מכן גם בחזהו, וכעבור מס' דקות, התמוטט על הקרקע. אשת המנוח פנתה לפקידת הקבלה וביקשה להזמין אמבולנס.
בשלב ההמתנה לניידות, לא הוגשה למנוח עזרה ראשונה ולא ניתן לו טיפול רפואי על ידי באי כפר הנופש, עובדיו או בני משפחת המנוח.
למקום הגיעה ניידת ובה נהג המנוסה בהגשת עזרה ראשונה בסיסית וכן ציוד החייאה בסיסי, וכמה דקות מאוחר יותר, הגיעה ניידת טיפול נמרץ. למרות מאמציהם, לא עלה בידי הצוות הרפואי להציל את המנוח.
התובעים העלו טענות הן נגד כפר הנופש, והן כנגד מד"א.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את התביעה, וקבע, כי מדובר באירוע טראגי ומצער, אך הנתבעות אינן אחראיות למות המנוח.
השופט צבי זילברטל קבע, כי אין מקום לחייב את כפר הנופש לדאוג לנוכחות קבועה של רופא או חובש, שיהיו זמינים כל העת, והינו רשאי להסתמך על שירותי מד"א, בדיוק כפי שתושבי האזור מסתמכים עליהם.
השופט אף מצא חיזוק למסקנה זו בחוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים. החוק אמנם אינו חל על המקרה הנדון, אך קובע כי חובתם של בתי מלון להציב מכשירי החייאה בשטחם, ולהכשיר עובדים להפעילם, תוטל רק על מלונות בעלי תפוסה גדולה מאד.