הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר החשוד בלקיחת שוחד

עיקר החשדות אותן מייחסת הפרקליטות לדני דנקנר הן רכישת בנק פוזיטיף, קבלת הלוואה מבנק DHB ואי דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון באמצעות שימוש בחשבון של חגית מלכה
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה החליטה להגיש כתב אישום נגד דני דנקנר בפרשת הבנק הטורקי, בכפוף לשימוע. דנקנר יואשם בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון.

ההחלטה התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה משה לדור, וההודעה נמסרה היום (ב') לפרקליטיו של דנקנר. החלטה בעניין נוסף שנחקר כלפי דנקנר ובעניינו של מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, תתקבל בהמשך.

עיקר החשדות אותן מייחסת הפרקליטות לדני דנקנר הן רכישת בנק פוזיטיף, קבלת הלוואה מבנק DHB ואי דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון באמצעות שימוש בחשבון של חגית מלכה.

בפרשת רכישת בנק פוזיטיף, חושדת הפרקליטות כי במהלך התקופה הרלוונטית לרכישת הבנק על ידי בנק הפועלים (בשנים 2005-2008), השתתף דנקנר באופן פעיל בתהליך רכישת בנק פוזיטיף ובדיוני דירקטוריון בנק הפועלים אשר אישרו את רכישת בנק פוזיטיף במשותף עם קרן RP. לכל אורך התקופה הרלוונטית לרכישת בנק פוזיטיף לא גילה דנקנר לדירקטוריון הבנק על הקשרים העסקיים המורכבים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן, בה החזיקו הוא ובני משפחתו במניות בשיעור ניכר, שהיוו את עיקר הונו, ובשליטה, עם קבוצת RP.

במהלך התקופה הרלוונטית לקביעת הפיצוי בסך של 25 מליון דולר, אותו קיבלה קרן RP מבנק הפועלים, היה דנקנר מעורב באופן פעיל בניהול המו"מ בין בנק הפועלים ל-Explorer RP בנוגע לעסקת פוזיטיף בכלל ובנוגע לרכישת זכויותיה של Explorer RP בפוזיטיף בפרט, הוא קבע למעשה את גובה הפיצוי אותו קיבלה בסופו של דבר Explorer RP (סכום של 25 מיליון דולר) והוביל לאישורו של הפיצוי בדירקטוריון. לכל אורך התקופה הרלוונטית למתן הפיצוי לא גילה דנקנר לדירקטוריון הבנק על הקשרים העסקיים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן עם קבוצת RP, קשרים עסקיים שהיו משמעותיים מאוד באותה תקופה לאלרן, על רקע מצבה הכלכלי המתדרדר של החברה..



לטענת הפרקליטות, במעשיו אלה, פעל דנקנר – מתוך מודעות - במצב של ניגוד עניינים, במסגרת תפקידו כדירקטור ויושב ראש דירקטוריון הבנק, בין ענייני בנק הפועלים לענייניו הפרטיים; כשלקח חלק פעיל ותמך ברכישת בנק פוזיטיף ביחד עם RP Explorer, כשלקח חלק פעיל, במשא ומתן של בנק הפועלים עם ברבר על כניסתה לבנק פוזיטיף ובשלב מאוחר יותר כשסיכם לבדו עם ברבר על סכום על רכישת זכויותיה של RP Explorer בסך של 25 מיליון דולר. כל זאת, תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים ומבלי שחשף בפני דירקטוריון הבנק והיועץ המשפטי של הבנק את קיומם של משאים ומתנים ועסקאות מהותיות בנוגע לנכסים משמעותיים של אלרן השקעות, אשר היוותה חלק משמעותי מהונו האישי של דנקנר, עם קבוצת RP לרבות RP Explorer.


לגבי פרשת קבלת הלוואה מבנק DHB, טוענת הפרקליטות כי במהלך חודש נובמבר 2008, ביקש דנקנר הלוואה בסך של 5 מליון יורו מבנק DHB, השייך להליט צ'נגלולו, איש עסקים טורקי, המחזיק גם בבנק פוזיטיף, יחד עם בנק הפועלים. דנקנר קיבל את כספי ההלוואה בתאריך 24.3.2009.

לטענת הפרקליטות, דנקנר לא דיווח לדירקטוריון בנק הפועלים, או ליועץ המשפטי של הבנק, על ההלוואה שביקש מבנק DHB, לא דיווח על אישור ההלוואה ולא דיווח על העברת הכסף לחשבונו, עד ליום פתיחת חקירת המשטרה בעניינו. הפרקליטות טוענת כי ההלוואה ניתנה לדנקנר בשיאו של משבר האשראי העולמי, שעה שדנקנר, או בני משפחתו, לא יכלו לקבל הלוואה דומה בכל בנק אחר, לאור מצבם הכלכלי באותה תקופה ולאור מצבה של חברת אלרן באותו מועד.

עוד טוענת הפרקליטות כי במהלך התקופה שבין בקשת ההלוואה של דנקנר ועד לקבלת הכסף על ידי דנקנר (נובמבר 2008- 24.3.2009), פעל דנקנר במסגרת תפקידו כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, על מנת שדירקטוריון הבנק יאשר חלוקת דיבידנד בבנק פוזיטיף אשר היטיבה עם צ'נגלולו ועל מנת שדירקטוריון הבנק יאשר רכישת 4.82% מניות של בנק פוזיטיף מידיו של צ'ינגלולו בסכום של כ-15 מיליון דולר. במעשיו אלה, נטען, ביקש וקיבל דנקנר שוחד מצ'ינגלולו בקשר עם תפקידו כיושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים תוך שהיה מודע לכך כי השוחד ניתן לו בקשר עם תפקידו.

לצורך קבלת ההלוואה מבנק DHB הציג דנקנר מסמך החתום על ידו, בו הצהיר בפני נציגי בנק DHB כי ההון העצמי שלו הינו 50 מליון אירו. הצהרה זו של דנקנר הייתה הצהרה כוזבת שכן באותו מועד ההון העצמי שלו היה קטן באופן משמעותי. במעשים אלה, קיבל דנקנר דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שהציג בפני בנק DHB הצהרה כוזבת לגבי שווי הונו האישי אשר היה נמוך באופן משמעותי משוויו בפועל, הצהרה אשר היוותה בין היתר נימוק למתן ההלוואה לנאשם על ידי הבנק.

בשימושים שעשה דנקנר בכספי ההלוואה, אותה קיבל מבנק DHB (העברת הכסף לחשבונות שונים שלו ושל בני משפחתו) ביצע דנקנר פעולות ברכוש אסור כמשמעותו בחוק איסור הלבנת הון.