המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קורא להטיל מס מיוחד על רווחי כיל

חוות-דעתו של ליכט עוסקת בשאלה מהי חלוקת הנטל הראויה בין המדינה לבין מפעלי ים המלח במימון קציר המלח והגנות החוף, ובשאלה האם ניתן לכפות את הקציר על מפעלי ים המלח, במקרה שהמשא-ומתן המתנהל עם החברה ייכשל
חברת מפעלי ים המלח שבבעלות כיל צריכה לשאת ב"חלק משמעותי ביותר" מעלות קציר המלח המלא המיועד לבריכה הדרומית בים המלח, ובנוסף יש להטיל מס מיוחד על רווחי החברה. כך קובע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים, עו"ד אבי ליכט, בחוות-דעת מפורטת שהוגשה למשרד האוצר.

לדברי המשנה ליועץ, ניתן גם לכפות את קציר המלח על החברה באמצעות חקיקה, וזאת אם תיכשל הבוררות המתנהלת עמה בשאלה זו. חוות-דעתו של ליכט עוסקת בשאלה מהי חלוקת הנטל הראויה בין המדינה לבין מפעלי ים המלח במימון קציר המלח והגנות החוף, ובשאלה האם ניתן לכפות את הקציר על מפעלי ים המלח, במקרה שהמשא-ומתן המתנהל עם החברה ייכשל.

עיקר הנטל צריך לדעת ליכט ליפול על כתפי מפעלי ים המלח, נוכח העובדה שהקציר נושא עמו תועלת רבה גם עבור החברה, בשווי המוערך ב-2.5 מיליארד שקל לפחות.

לדברי ליכט, "עליית המפלס והצורך להמשיך ולהגביה את סוללות הבריכה גורמים נזק לאינטרסים ציבוריים וצפויים לגרום לנזקים עתידיים לתעשיית התיירות ולאינטרסים נופים וסביבתיים. פעילותם של מפעלי ים המלח היא שיוצרת את הסיכון, ולכן עליהם לפתור את הבעיה ולשאת בעלויות של מניעת עליית המפלס מכאן ולהבא. על מפעלי ים המלח לפעול ככל יצרן, ולהפנים את עלות הסיכון הנגרם בשל תהליך הייצור של מוצריה, ובכלל זה את הנזקים הסביבתיים שהיא גורמת".

המשנה ליועץ קובע כי אף כי למרות אחריותה המסוימת של המדינה לצורך להמשיך ולשאוב מים מחלקו הצפוני של ים המלח לטובת הבריכה הדרומית, חלקה של מפעלי ים המלח במימון פתרון הקבע צריך להיות החלק העיקרי, ויתרת המימון צריכה לבוא מהמדינה, המלונאים והמועצה האזורית.