קנס של 3,000 שקל הוטל על ביטוח ישיר לאחר שהשתמשה לצרכיה במידע אודות צווי עיקול

אזרח התלונן על כך שבקשתו לקבלת הצעה ביטוחית מהחברה סורבה על בסיס רישום של עיקול על נכסיו בחברה; הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע מפרסמת היום הנחיה האוסרת על גופים פיננסיים לעשות שימוש לצרכים עצמיים במידע אודות צווי עיקול הנרשמים אצלם
לשכות ההוצאה לפועל ובתי המשפט שולחים באופן שגרתי צווי עיקול לבנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, מוסדות פיננסיים וארגונים אחרים.

הודעת העיקול הנשלחת למוסדות הפיננסיים כוללת בדרך כלל את שמו ומספר זהותו של החייב או הנתבע, ועשויה לכלול פרטים אודות נכסים וזכויות השייכים לחייב ואת גובה יתרת חובו או הסכום הנתבע ממנו. נתונים אלה מעידים על מצבו הכלכלי של החייב ולכן הינם ידיעה על ענייניו הפרטיים וכן "מידע רגיש" אודותיו, כמשמעות המונח בחוק הגנת הפרטיות.

לאחרונה הגיעה לרמו"ט תלונה של אזרח על כך שבקשתו לקבלת הצעה ביטוחית מחברת "ביטוח ישיר" סורבה על בסיס רישום של עיקול על נכסיו בחברה. בפיקוח שערכה רמו"ט נמצא, כי חברת "ביטוח ישיר" עשתה שימוש במידע אודות עיקולים שנרשמו אצלה לצורך קבלת החלטה זו.

לאור ממצאי הפיקוח, נקבע כי שימוש במידע זה מהווה פגיעה בפרטיות המידע המעוגנת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ובחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

רמו"ט הטילה על חברת "ביטוח ישיר" קנס מנהלי בשיעור 3000 ₪.

בעקבות הפיקוח בחברת "ביטוח ישיר", מפרסם היום רשם מאגרי מידע, הפועל במסגרת רמו"ט, טיוטת הנחיה לתגובות הציבור המבהירה את איסור השימוש במידע לצרכים עצמיים על ידי גופים פיננסיים במקרים אלה.

עיקרי עמדת הרשם כפי שמפורטים בהנחיה הם כדלקמן:

המידע הכלול בצו העיקול נמסר לצד השלישי אך ורק למטרת קיום הוראות הצו: איתור נכסי החייב, הקפאתם תחת ידי המחזיק בהם ומסירתם לידי ההוצאה לפועל ככל שיורה כך צו שיפוטי. בהתאם, הצד השלישי רשאי לשמור את המידע על החייב רק ככל הנדרש לקיום הוראות צו העיקול.

חוק ההוצאה לפועל קובע, כי מי שהגיע אליו לפי החוק מידע על חייב, לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות החוק או על פי צו של בית משפט – ולכן שימוש במידע הכלול בהודעת העיקול, החורג ממטרות צו העיקול, פוגע בפרטיותו של החייב מפני שהוא מהווה הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם. חריגה כאמור ממטרות צו העיקול פוגעת בפרטיות החייב גם משום שהיא מהווה שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם שלא למטרה לשמה נמסרה, לפי חוק הגנת הפרטיות.

שימוש במידע הכלול בהודעת העיקול החורג ממטרות הצו, גם מפר את הוראת החוק האוסרת להשתמש במידע ממאגר מידע (שלענייננו הוא מאגר המידע של ההוצאה לפועל) "אלא למטרה לשמה הוקם המאגר".

הצד השלישי אינו רשאי אפוא לעשות במידע כל שימוש אחר החורג מקיום מטרות הצו, לרבות שימוש לצרכי הצד השלישי עצמו. כך לדוגמא, בנק או חברת ביטוח המקבלים הודעה על הטלת "עיקול אצל צד שלישי" על נכסיו של חייב – אינם רשאים לעבד את המידע האישי הכלול בצו ולהשתמש בו בעצמם אף ללא מסירתו לאחר, לצורך ההחלטה האם להעניק אשראי לאותו חייב.

המסגרת הלגיטימית לקבלת מידע זה למטרות עסקיות קיימת בחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 אצל בעלי הרישיונות מכוחו.

עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ורשם מאגרי מידע: "עקרון יסודי בדיני הפרטיות הוא עקרון צמידות המטרה, לפיו מידע שנאסף למאגר מידע צריך לשמש אך ורק למטרה שלשמה נאסף, ובמקרה זה – ביצוע העיקול. לגופים הפיננסיים חלופה חוקית לקבל מידע אודות היסטוריית האשראי של הלקוח המיועד, והיא חוק שירות נתוני אשראי והגופים שקיבלו מאיתנו רישיון להפעיל שירות במסגרתו.

"הסתמכות על צווי עיקול כבסיס לקבלת החלטות מאיינת את האיזון שנקבע בחוק שירות נתוני אשראי ואת מנגנוני הבקרה המבטיחים את הדיוק והעדכניות של המידע אודות האדם. אנו מייחסים חשיבות גדולה מאוד לנושא שמירה על הגנת הפרטיות בסקטור הפיננסי, מכיוון שמדובר בסקטור שאוסף כמויות גדולות מאוד של מידע מאוד רגיש, ושאינו רק מידע כלכלי אלא מידע מגוון, לכן על הגופים לתת חשיבות רבה ליישום העקרונות של הגנת הפרטיות במידע במסגרת סקטור זה".