דיירי כפר הדייגים בנמל ת"א יפונו תמורת 2 מיליון דולר

הדייגים בכפר השוכן על גדות הירקון יפנו אותו בתוך 90 יום. כך הוחלט לאחר 7 שנות מאבק משפטי בין עיריית תל אביב לבין הדיירים בכפר הדייגים. הצדדים הגיעו לפשרה, שנקבעה בבית משפט השלום בתל אביב
הדייגים בכפר השוכן על גדות הירקון יפנו אותו בתוך 90 יום. כך הוחלט לאחר 7 שנות מאבק משפטי בין עיריית תל אביב לבין הדיירים בכפר הדייגים. הצדדים הגיעו לפשרה, שנקבעה בבית משפט השלום בתל אביב. לפיה יפנו, כאשר במהלך הזמן הזה ייקבע בית המשפט את סכום הפיצוי שתשלם להם העירייה. הסכום ינוע בין מיליון ל-2 מיליון דולר.

בשנת 2003 הגישה עיריית תל אביב תביעה באמצעות עו"ד אילן שרקון כנגד ראובן מזרחי לפינוי "כפר הדייגים" השוכן על גדות הירקון בסמוך לתחנת הכוח רידינג. התביעה טענה כי הקרקע עליה בנוי הכפר היתה מצויה בבעלות של אנשים אחרים עוד משנות ה-40 של המאה ה-20, ובשנות ה-80 הפקיעה אותה העירייה לצרכים עירוניים, ואף שילמה פיצויים מלאים לאותם בעלים פרטיים.

עוד טענה עיריית ת"א כי בניגוד לגירסת משפחת מזרחי, לפיה כפר הדייגים מצוי במקום עשרות רבות של שנים, מהמסמכים בידי העירייה עולה שהכפר נבנה למעשה רק בשנות ה-60 או תחילת שנות ה- 70 על ידי מזרחי סימן טוב אליהו (ידיד של המשפחה השוכנת במקום), אשר פלש לחלק מהשטח, או קנה חלק מהשטח מחסרי זכויות אחרים שהחזיקו בו לפניו.

מנגד, בכתב ההגנה טענו מזרחי והנתבעים האחרים, חלקם בני משפחתו, להתיישנות התביעה וכן להיותם דיירים מוגנים מתוקף השנים הרבות שהם מחזיקים בקרקע, והן כיוון שהשקיעו במקום והשביחו אותו. לטענת המשפחה מדובר בכפר דייגים היסטורי וקטן שהוקם בשפך הירקון לפני כ-150 שנה על ידי ערבים מיפו, והתקיים עד השנים האחרונות כמתחם צריפים דרומית לחוות הדלק של תחנת הכוח רידינג. ראש כפר הדייגים היה ג'ורג' ג'יבלי (אבו מוסא), צאצא לאחת המשפחות הנוצריות הוותיקות ביפו, ושותפו לדייג היה שמואל מזרחי (מוסטפא קטואן) שהתגייר לאחר שנשא לאישה את שלומית מזרחי. ב-1948 נטשו רוב התושבים את המקום, אך ג'ורג' ג'יבלי (שמשפחתו מתגוררת עד היום ביפו) ושמואל מזרחי נותרו במקום.