תקדים: ניתן להאשים בישראל על הלבנת הון אדם שהורשע בעבירת המקור בחו"ל

החלטת ביהמ"ש המחוזי ניתנה במסגרת פרשת "פאשה טק", בה נאשמים חברת פאשה טק, בעליה (המתגורר עתה בבלגיה), חתנו ובתו, בהלבנת הון של כ-100 מיליון שקל באמצעות הברחת סיגריות מסין לאיחוד האירופי ולישראל
בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי ניתן להעמיד לדין בישראל חשודים בהלבנת הון, למרות שהם כבר הורשעו בחו"ל בעבירת המקור.
מדובר בכתב אישום תקדימי וייחודי, בו בפעם הראשונה הועמד לדין אדם בישראל בגין עבירות הלבנת הון שעה שעבירות המקור מהן נבעו כספי ההלבנה נעברו בחו"ל.

ההחלטה ניתנה במסגרת פרשת "פאשה טק", בה נאשמים חברת פאשה טק, בעליה (המתגורר עתה בבלגיה), חתנו ובתו, בהלבנת הון של כ-100 מיליון שקל באמצעות הברחת סיגריות מסין לאיחוד האירופי ולישראל.

על סמיון בניאורישוילי, גו'ני צבניה וחברת פאשה טק נגזר עונש בגין עבירות הלבנת הון, זיוף ורישום כוזב במסמכי תאגיד. על הנאשם המרכזי נגזרו 7 שנות מאסר וכן חולטו כ-11 מיליון שקלים שנתפסו בגרמניה.

בניאורישוילי, צבניה וחברת פאשה טק הורשעו בעבירות הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לאחר שהפקידו לחשבון הבנק של חברת פאשה טק למעלה מ-80 מיליון שקל, שמקורם בעבירות של הברחת סיגריות מזוייפות למדינות שונות באיחוד האירופי, בין השנים 2000-2004. כן הורשע בניאורישוילי בניהול מערכת הנהלת חשבונות כפולה בישראל ובאירופה, ובזיוף החשבוניות שהוצגו לרשויות המס בישראל, על מנת ליצור מצג לגיטימי, לכאורה, לכספים שמקורם בהברחת הסיגריות באירופה.

בגזר הדין שניתן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, נגזרו על בניאורישוילי 7 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, ועל צבניה 6 חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי. בנוסף הורה השופט כבוב על חילוט סכום של 1,065,000 אירו ו-643,477 ליש"ט, (כ 11 מליון ₪) השייכים לבניאורישוילי, ושנתפסו בגרמניה אצל בלדר כספים.

כן ניתן צו לחילוט 200,000 ₪ נוספים, שיופקדו על ידי בניאורישוילי וצבניה בשבועות הקרובים לטובת אוצר המדינה.

בשנים האחרונות הנהיגה פרקליטות המדינה מדיניות מחמירה בעבירות כלכליות, במסגרתה ניתן דגש להיבטים הכלכליים הכרוכים בפשיעה ולנזק שנגרם לכלכלה הישראלית מהון שחור המוחדר למערכת הפיננסית הלגיטימית. כחלק ממאבק זה הוחלט לאכוף את עבירות הלבנת ההון, גם במקרים מורכבים בהם עבירות המקור בוצעו בחו"ל אך הכסף השחור הולבן בארץ.

את המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ייצגו עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן, ערן בנאי וטל פרג'ון.

ניהול ההליך המורכב והייחודי בבית המשפט, במסגרתו העידו עשרות עדים משבע מדינות שונות באירופה, התאפשר לאחר חקירה מאומצת של מספר שנים אשר נערכה על ידי צוות חקירות ממכס חיפה, ובזכות שיתוף פעולה בינלאומי שתואם על ידי מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה עו"ד גל לברטוב ועו"ד נינה-הכהן מנצור.

חלק מהנאשמים דרשו להתלות ההליכים נגדם בישראל, משום שיש נגדם הליך מקביל בבלגיה, ואילו הנאשמים שכבר הורשעו בבלגיה טענו "כבר הורשעתי".

השופט חאלד כבוב קבע ש"סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון, המאפשר העמדה לדין בישראל בגין עבירות הלבנת הון שבוצעו בישראל, כאשר עבירות המקור בוצעו בחו"ל, למעשה מאפשר הגשת כתב אישום אחד בחו"ל - בגין עבירת המקור שאינה נכנסת בגדר סמכותה הטריטוריאלית של ישראל, וכתב אישום נוסף, בישראל, בגין עבירות הלבנת ההון שבוצעו בישראל, ולגביהן לא קיימת סמכות העמדה לדין לכל מדינה אחרת פרט לישראל".

לדברי השופט כבוב, "פרשנות זו לא רק שמתיישבת עם לשון החוק, אלא שהינה הפרשנות הראויה והיחידה המקיימת את תכלית חוק איסור הלבנת הון, שאם לא כן עשויים אנו למצוא עצמנו בפני תוצאה אבסורדית, בה תהפוך ישראל למדינה בה מולבן הון שמקורו בעבירות פליליות שבוצעו ברחבי העולם, מבלי שתהיה כל סמכות העמדה לדין בגין מעשים אלו".