המגזר העסקי נגד האוצר

נשיא איגוד לשכות המסחר פנה לכל ראשי ארגוני המעסיקים ולכ- 100 בכירים במשק להאיבק בהפיכת מס החברות למס סלקטיבי ומפלה; במכתבו הדגיש לין כי משרד האוצר שואף להפלות לרעה את כלל המשק לעומת מפעלי תעשייה מייצאים
במכתב ששיגר הבוקר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין לראשי הארגונים העסקיים במגזר המסחר והשירותים, התריע לין על תיקון מפלה שהוכנס לפרק עידוד השקעות הון בחוק ההסדרים, שיביא לדבריו להרס הרפורמה במס החברות ויהפוך את מיסוי החברות למס מפלה וסלקטיבי.

הפנייה יצאה לכל ראשי ארגוני המעסיקים ולכ-100 בכירים במשק. בין היתר אל יאיר סרוסי, נשיא איגוד הבנקים בישראל; יונל כהן יו"ר התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ; עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום; אליעזר שקדי, מנכ"ל אל-על; יונה פוגל, מנכ"ל חברת פז; אלי יונס, מנכ"ל בנק המזרחי – טפחות; סמדר ברבר צדיק, מנכ"ל בנק הבינלאומי; אבי הוכמן, מנכ"ל חברת דואר ישראל בע"מ; אבי גבאי, מנכ"ל בזק; מוטי גנץ נשיא התאחדות תעשייני היהלומים בישראל; דליה נרקיס יו"ר ארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל; ראובן צוק נשיא לשכת הספנות; ועוד.

לדברי לין , "במקום שהרפורמה במס החברות, שעוצבה בשנת 2005, תימשך על פי העיקרון הפשוט על פיו מפחיתים את שיעור מס החברות באופן שווה לרוחב כל המגזר העסקי, מציע עתה משרד האוצר לקבוע מחדש מבנה סלקטיבי ומעוות. "


על פי הצעת האוצר, מפעלי תעשייה המייצאים 25% מהמחזור והמצויים במרכז הארץ ישלמו מס חברות של 12% (מחצית מהנדרש כיום) ואם הם באזור פיתוח ישלמו מס חברות של 8% ; וזאת ללא כל קשר להשקעות הון חדשות וללא
צורך ביצירת מקומות עבודה חדשים. אותם מפעלים ייהנו לא רק ממס חברות מופחת אלא גם ממס מופחת על משיכת דיווידנד של 15% (לעומת 25% ) ופחת
מואץ. זאת בעוד שעסקים ממגזר המסחר והשירותים לא יזכו בשום הטבת מס אפילו אם ביצעו השקעות הון חדשות ויצרו מקומות עבודה חדשים.

לין הסביר: "הרפורמה במס החברות הייתה מבוססת על תפיסת היסוד לפיה כל המגזר העסקי תורם ליצירת מקומות עבודה ולצמיחת המשק. "צריך להיות תמים מאוד בכדי להאמין שאם ייהרס מבנה מס החברות, ימשיכו ברפורמה המובטחת של הפחתת מס חברות ברמה שוויונית לכלל המגזר העסקי."

מגזר המסחר והשירותים מייצר פי 10 מקומות עבודה מאשר התעשייה. בשנים 2003 – 2009 ייצר מגזר המסחר והשירותים 322,000 מקומות עבודה, פי 10 מהתעשייה אשר יצרה באותן שנים 30,000 מקומות עבודה.

זאת ועוד, הוסיף לין כי האוצר בחר להעניק העדפה לייצוא אבל עם העדפה ברורה לייצוא מוצרי תעשייה לעומת יצוא השירותים. וזאת למרות שהערך המוסף בייצוא שירותים גבוה הרבה יותר מייצוא מוצרי תעשייה (המורכבים מחומרי גלם ומוצרי ביניים מיובאים), וגם כאשר ליצוא שירותים יש אלטרנטיבות לפעול מחוץ לישראל.

לין סיכם את דבריו בקריאה לראשי הארגונים העסקיים: "אל תישארו אדישים להרס הרפורמה במס החברות. מערכת המיסוי חייבת להיות מבוססת על עקרון האחידות והשוויוניות. המשאבים של המדינה מוגבלים ובסופו של דבר הפחתת מס החברות ב 50% ובדרך סלקטיבית לחלק מן המגזר העסקי לא תאפשר המשך הפחתה שווה לכלל המגזר העסקי. "