פטור מאחריות פלילית לעובד ציבור? לשכת עורכי הדין מתנגדת

הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין הודיע כי הוא מתנגד להצעת חוק המרחיבה את החסינות של עובדי ציבור על מקרים של רשלנות; "חסינות בפני העמדה לדין פלילי על התנהגויות רשלניות, תסיר את ההרתעה הקיימת לגבי התנהגויות כאלה, ותגדיל את היקפן"
הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט להתנגד להצעת חוק העונשין (תיקון – סייג לאחריות פלילית של עובד ציבור), התשס"ט-2009, המרחיבה את החסינות של עובדי ציבור.

על פי הצעת החוק, יתווסף סעיף 34כ1 לחוק העונשין, לפיו "לא ישא עובד ציבור, האחראי לפיקוח או המבצע תפקיד פיקוח על פי דין, באחריות פלילית בעבירת רשלנות, בשל מעשה שעשה במיליו תפקידו או למען מילוי תפקידו".

בכך אימץ הועד המרכזי את עמדת ועדת משפט חוקתי ושלטון החוק בראשות מ"מ ראש הלשכה, עו"ד רון גזית ועו"ד יהודית קורן, לפיה קבלת ההצעה עלולה להסב נזק כבד לאינטרס הציבורי.

לדברי ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, "לשם השמירה על האינטרס הציבורי, ביטחון הציבור ועקרון השוויון בפני החוק, יש לדחות את הצעת החוק שבנדון ולהותיר ללא שינוי את המצב המשפטי הקיים בנושא של אחריות פלילית בגין רשלנות עובדי ציבור".

הלשכה סבורה, כי הצעת החוק פוגעת באינטרס הציבורי הרחב של כלל תושבי המדינה לשמירה על סטנדרט התנהגות זהיר ואחראי של עובדי הציבור בישראל.

עובדי הציבור מחזיקים בידיהם סמכויות רבות החולשות על כל תחום בחיינו כאזרחים במדינה, לרבות רישוי ופיקוח על בניית מבנים לשימוש הציבור והפרט ומניעת הפיכתם למבנים מסוכנים; הסדרה ופיקוח של תחום התחבורה והתנועה בדרכים, קביעת כללים ופיקוח על איכות המים שאנו שותים, המזון שאנו אוכלים והאוויר שאנו נושמים. אחריות זו המופקדת בידם של עובדי הציבור מטילה עליהם חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור המסתמך עליהם ואשר נותן בהם את אמונו כי ימלאו את תפקידם כהלכה.

הסרת האחריות מעובדי הציבור לביצוע מעשים רשלניים – עלולה לפגוע במרכיב ההרתעה, להפחית את ערנותם של עובדי הציבור בביצוע תפקידיהם, להביא לכך שאנשים נעדרים כישורים מקצועיים מתאימים לא יירתעו מלקבל על עצמם תפקידים שלא הוכשרו למלא, וכתוצאה מכל אלה - לפגיעה חמורה בשלום הציבור ובביטחונו, לעיתים - עד כדי סיכון חיים.

עוד סבורה הלשכה, כי מתן פטור גורף לעובדי ציבור, המשמשים בתפקידי פיקוח, מאחריות פלילית בגין עבירות רשלנות עלול לפגוע ברמת הזהירות וההקפדה הנדרשת מעובד הציבור, ולירידה רמת התפקוד של המגזר הציבורי בכללותו.

חסינות בפני העמדה לדין פלילי על התנהגויות רשלניות, תסיר את ההרתעה הקיימת לגבי התנהגויות כאלה, ותגדיל את היקפן. מדובר בכמות גדולה של אנשים, שחלקם פועלים באלמוניות והרחק מעיני התקשורת או מבקר המדינה, כך שהחשש מפני העמדה לדין הוא אחד הבלמים המעטים הקיימים.

תוצאת התיקון הינה חשיפת הציבור לסכנות ולרשלנות: בדרך כלל, העבירות שניתן לצפות להן מעובדי ציבור הן עבירות שנעשות מתוך רשלנות, ולאו דווקא מתוך זדון או חוסר תום לב. אשר על כן, מתן פטור גורף במצבים אלו דווקא - יחשוף את הציבור בישראל לאותן סכנות אשר עובדי הציבור אמורים להגן עליו מפניהן.

הצעת החוק יוצרת אפליה חסרת-הצדקה בין עובדי ציבור לבין עובדי המגזר הפרטי. דווקא עובד הציבור, שהשפעת פעולותיו על הציבור והאחריות המוטלת עליו נרחבים, בדרך כלל, מאלה של העובד במגזר הפרטי, יימצא פטור מאחריות פלילית בגין מעשה רשלני, בעוד שבעל תפקיד דומה במגזר הפרטי ימשיך ויישא באחריות על פי דין.

לדעת הלשכה, קיים אינטרס ציבורי-חברתי חשוב ביותר, המצדיק הותרת שיקול הדעת לבית המשפט לקבוע האם הייתה רשלנות במקרה מסוים או לא, זאת משום שכאשר בית המשפט דן במקרה מסוים וקובע האם בנסיבות העניין הייתה רשלנות או לאו הוא קובע את סטנדרט ההתנהגות הראוי והמקובל בנסיבות אותו עניין, מעבר לקביעת אשמתו או זכאותו של העומד לדין. לכך יש השלכות רוחב ערכיות, חברתיות ומשפטיות אשר לא ניתן להשיגן בדרכים אחרות, כגון: באמצעות הדין המשמעתי או באמצעות דו"חות ביקורת המדינה.

על הרגולטור מוטלת חובה נורמטיבית-ציבורית לשקול את כלל השיקולים הנוגעים לציבור הרחב, בטרם שינוי הדין, ולא להקריב את אינטרס ציבורי חיוני, לשם השגת תוצאה ספציפית הנוגעת למקרה בודד, לא כל שכן - תוך הטיית ושינוי הדין באופן שיחול רטרואקטיבית".