נמנע ניסיון הברחה של כ-400 אתרוגים ממדינות שונות לישראל

פקחי המכס, בשיתוף עם משרד החקלאות איתרו בנתב"ג שבעה נוסעים שניסו להבריח אתרוגים לישראל. חקירות נפתחו נגד המבריחים
בימי החגים הפעילות בנתב"ג בעיצומה, וכך גם ניסיונות ההברחה של תוצרת חקלאית טרייה לישראל. בימים כתיקונם מבצעים פקחי הסגר צמחים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ביקורות שגרתיות בטיסות הנכנסות לישראל.

בימי החגים הביקורת מתהדקת לאור ריבוי הטיסות לחו"ל ולאור ניסיון העבר המלמד כי בערבי החג ישנו ריבוי של הברחות הקשורות בחגי תשרי, כדוגמת: ארבעת המינים, דבש ורימונים. יום לפני ערב סוכות, הממצאים בשטח מראים כי הישראלים ממשיכים להכניס לישראל תוצרת צמחית המסכנת את כולנו. באמצעות ערנותם של הפקחים ושל עובדי המכס, נתפסו בשדה התעופה שבעה אנשים שניסו להבריח אתרוגים ממדינות שונות. בסך הכל נתפסו 368 אתרוגים שעשו דרכם לישראל בדרך לא כשרה, תרתי משמע.

האתרוגים המוברחים הגיעו מהמדינות איטליה, צרפת, מרוקו ותורכיה. מרביתם נכנסו לארץ בטיסות מצרפת. המבריחים זומנו לחקירות ובין השאר ייבדק האם זו פעם ראשונה שהם נתפסים על עבירה זו. הקנס על ביצוע עברה מסוג זה הנו 5,000 ₪.

ניסיונות הברחת אתרוגים לישראל היא תופעה מוכרת עמה מתמודדים פקחי ההסגר של המשרד מדי שנה. בשנת 2008 נתפסו 3 מזוודות מלאות באתרוגים מוברחים מאיטליה, בשנת 2007 נתפסו 6 משלוחי אתרוגים שהוברחו לישראל מאיטליה וממרוקו. טיסות מאזורים מועדים נבדקות בתקופת החגים באופן קפדני ודפי מידע על חשיבות הנושא והסכנה הטמונה בהברחת אתרוגים לישראל הופצו בין סוכנויות נסיעות, בתי כנסת בחו"ל ושדות התעופה.

האתרוג משתייך למשפחת ההדרים (שם מדעי: Citrus) שאליה משתייכים גם התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הקלמנטינה, הפומלו, הפומלית ורבים אחרים. עצים אלה גדלים בישראל באופן מסחרי ולנוי בהיקפים גדולים ועד היום לא היה יבוא של פרי הדר לישראל. היקף הגידול המקומי של אתרוגים הינו כ- 1,000 דונם וכולו מיועד לשוק ארבעת המינים. הביקוש בישראל הוא לכ-מיליון יחידות מדי סוכות. 300,000 יחידות נוספות מיוצאות מדי שנה לקהילות יהודיות בעולם, ביניהן: ארה"ב, אירופה ואוסטרליה.

מחירי האתרוגים נקבעים על פי רמת ההידור שלהם והקהילה הצורכת והם נעים בין 10 ₪ ל- 500 ₪. המחיר הממוצע לצרכן לאתרוג הינו כ- 40 ₪. כל קהילה צורכת הידור אחר - אתרוג תימני, שהוא אתרוג ענק מימדים, אתרוג מרוקאי, אתרוג שגדל בקלבריה באיטליה אותו צורכת קהילת חב"ד ועוד.

כאמור, מדי שנה מתמודד משרד החקלאות עם תופעה של הברחת אתרוגים לקראת סוכות. על מנת לצמצם את היקפי התופעה, מאשר משרד החקלאות יבוא אתרוגים מקלבריה וממרוקו. לשם כך, ביצעה המחלקה להערכת סיכונים בייבוא במשרד החקלאות תהליך הערכת סיכונים ובסיומו אושר הייבוא בתנאים קפדניים, במטרה למנוע חדירת נגעים עם הפרי המיובא. השנה יובאו לישראל כ- 500 אתרוגים.

כלל המבריחים שנתפסו נחקרו על ידי פקחי ההסגר וקיבלו התראה (לפני קנס) שלא להעביר תוצרת חקלאית טרייה בשנית, היות והם לא נתפסו בעבר ונראה כי הדבר נעשה בתום לב. מי שייתפס בשנית, ייקנס בקנס מינהלי על סך 5,000 ₪.

מאיר מזרחי, מנהל השירות להסגר צמחים, בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: "במהלך החגים ישראלים רבים יוצאים לחו"ל. חשוב לזכור כי אין להכניס שום תוצרת צמחית ממדינות אחרות לישראל. ייבוא צמחים ומוצרי צמחים מחו"ל ללא פיקוח, עלול להחדיר נגעים בעלי פוטנציאל גרימת נזק בלתי הפיך, לצומח ולחקלאות במדינת ישראל וכן לתחלואה בבני אדם וצמחים. הנזק הנגרם כתוצאה מחדירת נגעים חדשים מתבטא במספר מישורים שכל אוכלוסיית המדינה משלמת את המחיר עליה, ביניהם פגיעה ישירה בבני אדם ובבעלי חיים, ייקור התוצרת החקלאית, פגיעה באיכות התוצרת, פגיעה בייצור החקלאי, סגירת שוקי ייצוא, פגיעה בסביבה ובאיכות החיים".