"האוצר מבקש לשנות את משטר מס החברות דרך הגנבתו בפרק עידוד השקעות הון מבלי שיהיו בכלל השקעות הון חדשות"

אמר אוריאל לין במסיבת עיתונאים בת"א; לדבריו, "אני בטוח שראש הממשלה לא מודע לעיוותים ולשינוי משטר המס על החברות במשק שהאוצר מכניס לחוק עידוד השקעות הון"
"החוק לעידוד השקעות הון בחוק ההסדרים הוא חוק בעל תפיסה מעוותת, מפלה בין עסקים, נוטש את היעד של יצירת תעסוקה כיעד מרכזי ובכך נוטש את הפריפריה, לא מעודד צמיחה ומעניק את מירב ההטבות דווקא למפעלים חזקים במרכז הארץ". כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

במסיבת עיתונאים שכינס איגוד לשכות המסחר לקראת תחילת הדיונים על החוק לעידוד השקעות הון בחוק ההסדרים נטלו חלק בכירי המשק ובכללם סולי סקאל, בעלים ויו"ר קבוצת סקאל; עמי לפידות, יו"ר קבוצת לפידות בע"מ; יוסי ויליגר, בעלים ומנכ"ל חברת ויליפוד בע"מ; מוני בר, יו"ר באדג'ט ישראל ויו"ר חברת הולידיי טראבל נציגת TUI העולמית ואייר ברלין וטלי דרורי ברנר, מנהלת בכירה בחברת עופר אבניר.

לטענת איגוד לשכות המסחר, בשנת 2004 עיצב נתניהו מדיניות כלכלית שדגלה בקביעת מס חברות אחיד לחברות השונות והפחתתו באופן מדורג. לין: "יש כאן ניסיון לשינוי משטר המס בישראל. שינוי תוך הגנבת ההצעה בפרק עידוד השקעות הון בחוק ההסדרים. המשמעות האמיתית היא קביעת 3 רמות של מסי חברות: מס חברות כללי בשיעור של 25%, מס בשיעור 12% לתעשייה רלוונטית הממוקמת באזור המרכז ומס בשיעור של 8% לתעשיות רלוונטיות בפריפריה".

"אני קורא לכנסת להוציא את הפרק עידוד השקעות הון מחוק ההסדרים ולקיים דיון מקיף בנושא" מסכם לין.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נוספו בישראל בשנת 2009, כתוצאה מפתיחת עסקים חדשים, 76,863 משרות חדשות. לא פחות מ-53,383 משרות נוצרו בענפי המסחר והשירותים, ולא יותר מאשר 4,313 משרות נוצרו בתעשייה.

באיגוד לשכות המסחר מציינים את הכשלים בהצעת החוק הנוכחית:

1. הטבת מס לחברה תעשייתית רלוונטית ללא קשר אם בוצעו השקעות חדשות או הרחבות חדשות.

2. הטבה לכל חיי העסק כל עוד הוא עומד בתנאים. זה המהלך חריג שמשמעותו שינוי מס חברות. "בשום אופן אסור להסכים שהטבות במס או שיעורי מס נמוכים למפעלים מאושרים, אם ינתנו, ינתנו מעבר לתקופה קצובה שתקבע בחוק".

3. אי עידוד פריפריה ומנגד עידוד יתר לחברות תעשייתיות במרכז הארץ.

4. אפליה כנגד מסחר ושירותים שהינם יצרני מקומות העבודה במשק.

לדבריו, הצעת החוק לעידוד השקעות הון, שכבר עברה את אישור ועדת השרים המיוחדת לחוק ההסדרים לחקיקה, יוצרת ארבעה נדבכים של אפליה:

* אפליה לרעה של מגזר המסחר והשירותים לעומת התעשייה;
* אפליה לרעה של התעשייה המסורתית לעומת התעשייה האליטיסטית, כאשר התעשייה המסורתית לא תקבל כלום אם היא תעמוד בקריטריון הייצוא;
* אפליה לרעה בתוך ענפי ההיי-טק עצמם;
* אפליה בין חברות המייצאות מוצרים לבין חלק מהחברות המייצאות שירותים.

עמי לפידות, יו"ר קבוצת לפידות בע"מ: "אני בא מתחום הרפואה, שהשקיע במדינת ישראל לפני 5 שנים בחברה בינלאומית והשקיע בפריפריה במפעל הפועל בקרית מלאכי, העוסק במחקר ופיתוח. רוב העוסקים בנושא במשרדי האוצר והתמ"ת לא יודעים מהי ביו-טכנולוגיה. ביו-טכנולוגיה היא תת-קבוצה במסגרת הרפואה. כשבונים על זה את חוק עידוד השקעות הון - יש פה הטעייה וכשל".

יוסי ויליגר, בעלים ומנכ"ל חברת ויליפוד בע"מ, "אנו חברה העוסקת בייבוא, הפצה ושיווק של מוצרי מזון ואנו גם מייצרים סלטים בברקן ומייצאים לחו"ל. אני לא רואה שום סיבה שמפעל שמייצר, קולט עובדים ומפתח את האזור, לא יזכה להטבות".

סולי סקאל, בעלים ויו"ר קבוצת סקאל: "המוטו שתעשייה יוצרת יותר מקומות עבודה מוטעה ולא נכון. המשק שלנו מתחזק וצומח, ואנחנו בכיוונים הנכונים, אך אסור לייצר אפליה מבנית, המעוותת את חלוקת המשאבים ומפלה בין סוגי עסקים במשק. רשת קמעונאית באיזור הפריפריה המעסיקה עשרות עובדים תורמת לא פחות לאיזור ולא ראוי להפלותה.

מוני בר, יו"ר באדג'ט ישראל ויו"ר חברת הולידיי טראבל נציגת TUI העולמית ואייר ברלין, ציין: "תעשיית התיירות בישראל היא למעשה יצואן גדול המכניס 4 מיליארד דולר בשנה. מדובר בענף עתיר כח אדם הממוקם בעיקר בפריפריה - בים המלח, בטבריה ושאר מקומות התיירות.

"ההטבה הקיימת בחוק הקיים למתקני תיירות היא בשוליים ועיקרה בהקמת בני מלון חדשים. מנגד, התעשייה הרחבה המעסיקה עשרות אלפי עובדים לא נהנית מדבר. תעשיית התיירות המורכבת מעסקים קטנים וגדולים, המשוועת לירידה במס כפי שתוכננה ואנו רואים זאת כאפליה חד משמעית וכחסם גדול מאוד לגידול בתיירות", ציין בר.