המושבים ישע ושחר הוכרו כבעלי מניות בתנובה בשווי כולל של 10 מיליון שקל

נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, קיבלה את ערעורם של המושבים ישע ושחר וקבעה כי תבוטל הפסקת חברותם של שני המושבים בתנובה וכי יושבו להם המניות שהחזיקו בחברה
נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, קיבלה את ערעורם של המושבים ישע ושחר וקבעה כי תבוטל הפסקת חברותם של שני המושבים בתנובה וכי יושבו להם המניות שהחזיקו בחברה. משמעות ההחלטה היא כי כל אחד מהמושבים זכאי למניות בשווי של כ-5 מליון שקל.

במשך כשני עשורים היו המושבים שחר וישע חברים בתנובה, עד אשר בשנת 1978 החליטה הנהלת תנובה להפסיק את חברותם בטענה כי הפרו את חובת השיווק המאורגן של תוצרתם באמצעות החברה. לטענת תנובה, עם קבלת ההחלטה נשלח למושבים מכתב מטעמה בעניין ביטול חברותם באגודה, אשר הזמין אותם לערער על ההחלטה במועצת תנובה.

בחקירה שנערכה מטעם רשם האגודות השיתופיות נפסק שחברות המושבים הופסקה כדין, אך המושבים ערערו לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין חיים פרוכטר ושרון חכים ממשרד אטיאס פרוכטר ושות' אשר ייצגו את מושב ישע ועל ידי עורך דין יורם זמיר שייצג את מושב שחר.

בית המשפט קבע כי גם בהנחה והמושבים אכן הפרו את עקרון השיווק המאורגן, דבר המהווה עילה, על פי תקנון תנובה להפסקת חברותם "אין לשלול כי אילו היו נשמעות טענות שחר וישע, הייתה תנובה מחליטה שלא להפסיק את חברותם חרף ההפרה המיוחסת להם" (לשון פסק הדין). כיוון שתנובה לא הצליחה להוכיח, למרות שנטל ההוכחה היה מוטל עליה, שהמכתבים ששלחה למושבים, במידה ואכן נשלחו, התקבלו ביעדם, הרי שנמנעה מהם חובת השימוע ועל כן יש לבטל את הפסקת החברות של המושבים ולהשיב למושבים את החזקתם בחלק ממניות החברה, בשווי כולל של 10 מיליון שקל.