ביהמ"ש המחוזי קיבל עירעור על פסק דין של השופטת סיוון, ומתח עליה ביקורת חריפה

עו"ד דורון רפואה

בית המשפט המחוזי בתל אביב הפך את החלטתה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, טובה סיוון, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלותה וקובע כי הטענות שהופנו כנגד עו"ד דורון רפואה - לפיהם ניסה כביכול להשתלט על עזבונה של חברתו הגרושה - דינן להידחות.

בשנת 2007 ניתן ע"י השופטת סיוון פס"ד, אשר קבע בין היתר כי עו"ד דורון רפואה וחברתו לחיים ניסו להשתלט על עיזבונה של חברתם. פסק הדין ניתן בעקבות מאבק שניהלו ילדיה של האישה, נגד עו"ד רפואה ונגד חברה לחיים של האם, ד"ר רוגובסקי דניאל.

האישה מתה בשנת 2001 בגיל 43 ממחלת הסרטן. ובצוואתה האחרונה מתוך שלוש צוואות הורתה להוריש את מרבית רכושה שהסתכם בכ-6.5 מיליון דולר לשני ילדיה, אשר היו באותה תקופה בני 12 ו-13 והיום הינם בשנות ה-20 לחייהם. מלבד הילדים הורישה האישה כסף לחברתה ולחברה לחיים שהיה אמור לקבל 100 אלף דולר. עוד נקבע כי לאבי ילדיה, גם אם יגדל את מי מילדיהם המשותפים לא תהא זכות להתגורר/להכנס לבית.

 מי שערך את הצוואה היה עו"ד רפואה העוסק בדיני אישות ומשפחה והיה גם ידיד של האישה. בנוסף מונה עו"ד רפואה לנאמן על הקרן של ילדיה של האישה וכן נקבע כי מהקרן יגבה שכר של 3% בתוספת מע"מ בשנה.

 בפסק דינה של השופטת סיוון נקבע בין היתר כי עו"ד רפואה לא הסביר לאישה כי עד שהילדים יקבלו לידיהם את עיזבון אימם בידי עו"ד רפואה יהיו כבר שישים אחוז מהכספים. עוד נקבע  כי עו"ד רפואה אשר החזיק כאמור בכספי העיזבון העביר לחשבונו הפרטי 300 אלף ₪ ולמעשה  שנה וחצי לאחר פטירתה של האישה  החזיק בסכום העולה על 8,500,000 ₪.

 פסק הדין שניתן בדלתיים סגורות הוביל לכך שהוגשה על ידי עיתון גלובס, תנועת "עמית" והעומד בראשה, עו"ד איתן ארז תביעה להסרת איסור הפרסום אשר הוטל על שמו של עו"ד רפואה. בעקבות הגשת התביעה הוחלט להתיר את פרסומו של פסה"ד.

 בעקבות פסה"ד אשר אף זכה לתהודה תקשורתית גדולה, הגיש עו"ד רפואה יחד עם ד"ר רוגובסקי, חברה לחיים של האישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בת"א באמצעות עו"ד ראובן בילט.

 בין היתר נטען כי בית המשפט לענייני משפחה הפך את רצון המנוחה ל"עפר ואפר". עוד נטען כי המנוחה הייתה אישה אינטליגנטית בעלת רכוש רב ונדל"ן  בבנקים בארץ ובשוויץ בשווי של מיליונים ואשר חלק ניכר ממנו ירשה ממשפחתה.

עוד נטען כי כבר בצוואתה הראשונה של האישה משנת 1997, הורתה האישה על תשלום של שלושה אחוזים לעו"ד רפואה ועל כן טענתם של ילדיה כי האישה לא הבינה על מה היא חותמת תמוהה.

עו"ד רפואה טען כי אביהם של הילדים התנכר להם במשך השנים, היה מובטל וסבל מנכות פיזית ונפשית ורק לאחר שגילה על הרכוש הרב שנותר לאחר מות האישה החל לפתע לגלות עניין בילדים.

 ביהמ"ש המחוזי בהרכב של שלוש שופטות קיבל את טענותיהם של עו"ד רפואה וד"ר רוגובסקי באמצעות עו"ד ראובן בילט ונתן היום אשר קבע באופן חד משמעי כי היה מקום לקבל את גרסתו של עו"ד רפואה ואף מתח ביקורת נוקבת ויוצאת דופן על התנהלותה והחלטתה של השופטת סיוון.

 בית המשפט קבע בין היתר כי טענותיהם של המשיבים בערעור כללו דברי הכפשה כנגד עו"ד רפואה שאינם ראויים מכל בחינה שהיא. כן קבע ביהמ"ש כי מסקנותיו של ביהמ"ש קמא בכל הקשור להתנהלותו של עו"ד רפואה ובן זוגה של המנוחה ד"ר רוגובסקי, כאילו פעלו ממניעים זרים לא היה כל יסוד, הם לא עמדו במבחן הראיות וההפך הוא הנכון.

עוד נקבע כי "לדופי שהטילה הערכאה הדיונית בפסק הדין בהתנהגותו של עו"ד רפואה (בין כחבר המנוחה ובין כפרקליטה הנאמן) ובהתנהגות ד"ר רוגובסקי, בן זוגה של המנוחה (כאילו היה בבחינת "איש קש" לעו"ד רפואה ופעל ממניעים זרים או פסולים) לא מצאנו כל יסוד, ואנו מתנות זאת כאן. תילי תילים של דברי בלע נמצא בהתנגדות המשיבים....אלה הופרחו באויר ולא עמדו במבחן הראיות. לא בעדות ראויה ולא בחוות דעת רפואית לפחות באשר למצבה הנפשי של המנוחה...נהפוך הוא".

 כן נקבע כי "חזקה עליה (המנוחה) שצוואתה  ביטאה לאשורה  את רצונותיה גם בכל הקשור להקמת הקרן, לרבות חישוב דמי הניהול ולאורך השנים עפ"י שכר הטרה שקבעה בצוואה".

 בנוגע לקביעת ביהמ"ש קמא לפיה עו"ד רפואה מקבל כנאמן 60% מהעזבון ויותר נקבע כי קביעה זו הינה  "קביעה המהווה את הציר המרכזי עליו סב פסק הדין, נשענת על קנה רצוץ...חישוב זה לא נסמך על חוות דעת חשבונאית והוא שגוי בדרך עריכתו, האמירה הנ"ל אומצה ע"י ביהמ"ד ככזה ראה וקדש ללא הרהור נוסף וולא בדיקה מטעמו.

 לסיכום, ביהמ"ש קבע כי הוא לא מצא בחומר הראיות וגם לא בנימוקי ביהמ"ש קמא טעם ממשי המכרסם באמינותו של עו"ד רפואה. ועל כן הוחלט לקבל את הערעור ולדחות את טענות המשיבים בצירוף פסיקת הוצאות למשיבים.

את עו"ד דורון רפואה ייצג עו"ד ראובן בילט.