בנק לאומי מפלה לרעה באופן חמור את עובדיו המבוגרים בניגוד לחוק

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתו של יוסף מוצפי נגד לאומי, בו החל לעבוד בשנת 1998, בהיותו בן 57, והוחתם על חוזה העסקה שכותרתו "הסכם קשישים", עליו הוחתמו עובדים שהצטרפו לבנק כאשר גילם עלה על גיל 55
בית הדין האזורי לעבודה בת"א, בראשות השופט לובוצקי, קיבל לאחרונה את תביעתו של יוסף מוצפי נגד בנק לאומי, בו החל לעבוד בשנת 1998, בהיותו בן 57, והוחתם על חוזה העסקה שכותרתו "הסכם קשישים", שעליו הוחתמו עובדים שהצטרפו לבנק כאשר גילם עלה על גיל 55.

חוזה ההעסקה מעניק לעובדים במסגרתו תנאים פחותים מאלה המוענקים במסגרת "חוקת העבודה" החלה על כל עובדי הבנק. מדיניותו של הבנק היתה לאפשר לעובדי "הסכם הקשישים" להיות מועסקים עד גיל 72, אולם כעת הבנק מפטרם בהגיעם לגיל פרישה ומכאן התביעה.

השופט לובוצקי, קיבל את עמדת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, שהוגשה לבית הדין באמצעות עו"ד שרון אברהם-ויס, נציבת שוויון ההזדמנויות במחוז תל אביב והמרכז, שהצטרפה לתיק.

בית הדין קובע כי הסכם הקשישים של בנק לאומי מהווה הפליה פסולה מחמת גיל:
".... במקרה שלפנינו, הודה הבנק בריש גלי כי הסכם הקשישים נערך ונחתם במקורו לשם קבלתם לעבודה והעסקתם של עובדים בני 55 שנה ומעלה. כאשר אין חולק כי הסכם הקשישים קובע תנאי עבודה נחותים מאלה הקבועים בחוקת העבודה. לאור האמור, ועל פי פסיקתו המפורשת של בית הדין הארצי בעניין נקש, הרי שיש לקבוע כי הסכם הקשישים מפלה באופן פסול את אלה המועסקים מכוחו, רק בשל גילם.

....הבנק נקט ב"הפליה פסולה", שעה שערך וחתם על הסכם קיבוצי שנועד מראש להעניק תנאים נחותים למגזר מסוים של עובדים- אלה בני 55 ומעלה - ומחמת גילם ".
עוד קובע השופט לובוצקי כי חרף העובדה כי הסכם הקשישים איפשר בעבר לעובדים להיות מועסקים עד גיל 72, הרי שכפיית פרישה בגיל 67, גיל הפרישה על פי חוק, אינה מהווה פיטורין שלא כדין.