"נותנים להסתדרות יותר כוח ממה שקיבלה אי פעם במשטר מפא"י"

נשיא איגוד לשכות המסחר אמר בפורום קיסריה: "קיימת גלישה לסוציאליזם קיצוני, המתבטא בחקיקה מאסיבית וביוזמות חקיקה, הפוגעות באופן חמור בזכויות היסוד של המעסיקים ומפרות את האיזון בין זכויות היסוד של המעסיקים לבין כוחם של ארגוני העובדים"
עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר אמש במושב 'מדיניות המאקרו בישראל לנוכח היציאה מן המשבר הכלכלי' שנערך בפורום קיסריה ואשר התקיים בנצרת כי, "היתה ועדה שעסקה ב 2 נושאים להורדת חסמים לעסקים, כמו זירוז רישום ופתיחת עסקים. הוועדה הגיעה להישגים חשובים. אך אף אחד מהיושבים כאן לא רואה את היער כולו. לצערי נפרץ הסכר של מגמת חקיקה הפועלות בבירור נגד המגזר העסקי ושוחקות אותו."

לדבריו, קיימות 3 מגמות חקיקה ברורות הצוברות דינימיקה – הראשונה, פליליזציה של הניהול העסקי. כל מי שמנהל כיום עסק נמצא בסכנה גבוהה להיות מואשם בפלילים. כבר היום כלולות בדיני העבודה לא פחות מ-151 עבירות פליליות כנגד המעסיקים, וישנם חוקים נוספים. למשל בתחום הצרכנות 61 סעיפים הכוללים עבירות פליליות, בחוקי הגנת הסביבה ישנם 729 סעיפים ועוד. זוהי גישה טיפשית ואפילו נבזית כלפי המגזר העסקי.

"לא יתכן שמגמה זו תימשך. על כן הצעתי לשר המשפטים להקים ועדה שתבחין בין המשפט הפלילי והמשפט האזרחי."
מגמה שנייה הינה הכבדות בלתי פוסקות המטילות חובות על העסקים. כל מטרה בפני עצמה ראויה, למשל הגנת על הסביבה, הנגשת עסקים לאנשים עם מוגבלויות. אך אופן הביצוע לא נעשה בדרך ראויה ונבונה, אלא בדרך מוטעית הבנויה על קונספציה שהמגזר העסקי צריך לשאת בכל העול.

כך למשל, בהצעת חוק האריזות רוצים להטיל על המגזר העסקי את האחריות לסלק את האריזות, במקום להפעיל את הרשויות המקומיות שלהן מערכת שלמה שאחראית על סילוק אשפה.

צריך לדעת להציב איזונים ולקבוע גבולות בדרישות. דוגמה נוספת להכבדות היא ההתעסקות מול רשויות המס – דיווח מפורט ומקוון על כל חשבונית וחשבונית, מבלי שתהיה תחרות על החתימה האלקטרונית. כך שכיום 27 אלף עסקים שבויים בידי חברה אחת.
עוד דוגמה – חוקי צרכנות. הפופוליזם הצרכני גורף אותנו. למשל הצעת חוק השבה כספית על החזרת מוצר.

"מגמה שלישית שנוצרה בעסקת החבילה - גלישה לסוציאליזם קיצוני, המתבטא בחקיקה מאסיבית וביוזמות חקיקה המוצעות חדשות לבקרים, הפוגעות באופן חמור בזכויות היסוד של המעסיקים ומפרות את האיזון בין זכויות היסוד של המעסיקים לבין כוחם של ארגוני העובדים.

כך למשל, הועבר חוק המגביר את כוחם של ארגוני העובדים להיכנס פיזית אל מקום העסק מבלי שנקבעו הגבלות מידתיות לשימוש בכוח זה. זכות גדולה יותר משל שוטר".

לין הוסיף כי, "הוטלה על המעסיק החובה לנהל משא ומתן בניגוד לעקרונות חופש החוזים. יתר על כן, על הפרק יוזמות חקיקה לפיהן - חברי כנסת יוכלו להיכנס פיזית לכל עסק על-פי הזמנת ועד העובדים, וללא צורך בהסכמת המעסיק, והצעת חוק-יסוד המעניקה לכלל העובדים בישראל זכות אבסולוטית לקיים שביתות סולידאריות מבלי שבית הדין לעבודה יוכל להגביל שימוש בזכות זו."

"שאלה מתבקשת היא באיזה מחיר אנו מוכנים לפגוע קשות בזכות הקניין של המעסיקים. פסיקה של ביה"ד לעבודה נתנה לעובדים זכות קניינית במקום העבודה. אך לעובדים אין זכות קניינית במקום עבודתם."
"הדבר נובע ממגמת חקיקה לפיה מותר לפגוע ולשחוק את זכויות היסוד של המעסיקים. נותנים להסתדרות יותר כוח ממה שקיבלה אי פעם במשטר מפא"י."

לין מציע כי כל מהלך נוסף או הצעת חוק שפוגעים במגזר העסקי או עלולים לערער את פיתוחו יהיו חייבים לעבור בדיקת ועדת שרים לענייני חקיקה ואת אישורה.