המשרד להגנת הסביבה מפרסם את התוכנית הלאומית למגוון הביולוגי

התכנית כוללת שינויי חקיקה, תמריצים כלכליים ושילוב היבטים סביבתיים בהליכי תכנון; השר להגנת הסביבה: "שימור המגוון הביולוגי חיוני להמשך קיום חייהם ובריאותם של התושבים בישראל, ועל כן מחובתנו להגן עליו מפני איום הפיתוח הבלתי מבוקר"
התוכנית הלאומית למגוון הביולוגי תוצג על ידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ואנשי המקצוע של משרדו, בכנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שיתקיים ביום שני הקרוב, ה - 17 למאי, בבנייני האומה, ויוקדש השנה לנושא השמירה על המגוון הביולוגי. הכנס נערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת תל אביב ועיריית ירושלים.

שנת 2010 הוכרזה כשנת המגוון הביולוגי העולמית על-ידי האו"ם. וגם ישראל נערכת בהתאם, עם פרסום התוכנית לשמירה על המגוון הביולוגי. עיקר התוכנית - קידום תוכנית פעולה לשמירה על המגוון הביולוגי, כך שיוכל להמשיך לתפקד באספקת שירותים התורמים לרווחת האדם ומבטיחים את עצם קיומו.

מהו המגוון הביולוגי? המגוון הביולוגי הוא מכלול היצורים עלי אדמות על שלל הצורות, הכמויות והתפקידים, המעניקים שירותים חיוניים לאדם, כמו אספקת מזון, אוויר ראוי לנשימה, מי שתייה והשקייה, ואקלים נאותה שתכונותיו תואמות את צורכי האדם.

השר גלעד ארדן: "פיתוח לא מבוקר בישראל גורם לפגיעה במגוון הביולוגי ולנזקים שתיקונם קשה ולעיתים בלתי אפשרי ויש להם השפעה על איכות חייו ורווחתו של הציבור בישראל. לכן, השמירה על המגוון הביולוגי צריכה להיות אינטרס ראשון במעלה של הפיתוח, שכן המגוון הביולוגי הוא זה המעניק לפיתוח את היכולת להתקיים.

"לשם כך, גם אנחנו, בדומה לעולם כולו, נערכים לשמירה על מגוון זה באמצעות שורה של המלצות המאוגדות בתוכנית הלאומית שמבהירות כיצד עלינו להתנהל בצורה חכמה יותר לנוכח איומים אלו".

ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי: "האיום העיקרי על המגוון הביולוגי הוא הפיכת שטחים פתוחים המקיימים בתי גידול למיני המגוון הביולוגי לשטחים מבונים, חקלאיים ותשתיות, עד כדי כך שהשטחים הפתוחים הנותרים אינם מספיקים לקיים מגוון ביולוגי במימדים הדרושים לאספקת השרותים לאדם.

רק מדיניות של עיבוי יישובים קיימים במקום הקמת חדשים ושמירה על עקרונות תכנון מושכל ויעיל תמנע את המשך התהליך המסוכן של פגיעה במגוון הביולוגי. בכנס ירושלים לסביבה וטבע נדון בדרכים ליישום התוכנית ואיך ניתן לקדם את עקרונותיה במהירות האפשרית".

עיקרי התוכנית הלאומית
התוכנית הלאומית מציעה שורה של צעדים להגנה ושמירה על המגוון הביולוגי, בין היתר:

הטמעה בתכנון - התייחסות בתהליכי התכנון לצורכי המגוון הביולוגי המאפשרים אספקת שירותיו.
איתור ומעקב - תכניות ניטור של שינויים במגוון הביולוגי ובאספקת שרותיו המאפשרות התחקות אחר הגורמים לשינויים אלה ואחר תוצאותיהם.
שינויי חקיקה, ובהם גם תמריצים כלכליים לפעילות שמירה של המגוון הביולוגי.
העלאת המודעות לחשיבותו של המגוון הביולוגי לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל, כולל נבחרי הציבור ומשרדי הממשלה.
מעורבות בזירה הבינלאומית בתחומי הידע על תפקודיו של המגוון הביולוגי ודרכי שמירתו, לצורך העמדת ישראל בחזית המדינות הדואגות לשמירה על המגוון הביולוגי.