עובד שפוטר מכר את הרכב שקיבל מהחברה ושלשל את הכסף לכיסו

במקביל פנה לחברת הביטוח וקיבל את ההחזרים בגין הפוליסה ששולמה על ידי החברה ובוטלה ביוזמתו; ועוד הגדיל לעשות : תבע את מעסיקו בכ- 350,000 שקל בגין הלנת שכר
נקמנות יצירתית של עובד מפוטר. בשנת 2005 עובד, התקבל לעבודה בשרטוט עבור אדריכלים בחברת ""רומאל ציפויי חוץ בע"מ" העוסקת בייצור ועיבוד מוצרי אלומיניום ומתכת. לאחר 7 חודשים קודם לתפקיד מנהל פרויקט בחברה, ועל פי ההסכם קיבל שכר של 5,800 ₪ +רכב ופלאפון. קבוצת רומאל רכשה בעבורו רכב מסוג דיהטסו עליו שילמה 25,000 ₪ כשהיא רושמת את שם הרכב על שמו של העובד ומחתימה אותו על הסכם שהרכב הינו רכב השייך לחברה.

בתחילת שנת 2008 קיבל העובד מכתב פיטורין, לאחר שסרב להמשיך לנהל פרויקט שהיה באחריותו. במקביל נשלח לו מכתב בו הוא מתבקש להחזיר את הרכב והוכן לו צ'ק הכולל את פיצויי הפיטורין שעמד על כ- 14,000 ₪, אך החברה החליטה שלא להעביר את הצ'ק עד שיחזיר את הרכב.

באופן תמוה העובד החליט שהוא לא מחזיר את הרכב, זאת למרות מספר מכתבים שנשלחו אליו בעניין. בתקופה זו קבוצת רומאל שכרה עובד חדש במקומו והייתה צריכה לשכור רכב על מנת לעמוד בהתחייבותה אל מול העובד החדש.

לאחר שמונה חודשים שבהן החברה ביקשה לקבל את רכבה מהעובד, הסתבר שהוא ניצל את
רישום הרכב על שמו ומכר אותו תוך שהוא משלשל את הכסף לכיסו. בנוסף הוא פנה לחברת הביטוח, ביקש לבטל את הפוליסה על הרכב וביקש להעביר את הזיכוי לחשבונו הפרטי.

העובד לא הסתפק רק בזאת ואף הגיש תביעת פיצויי פיטורין והלנת שכר בסכום של 350,000 ₪ . בכתב התביעה טען העובד שקבוצת רומאל התחייבה לשלם משכורת של 10,000 ₪ נטו בחודש ולא עמדה בהתחייבות, עוד טען שקבוצת רומאל רכשה עבורו את הרכב כחלק מהסכם השכר ודרש פיצויי פיטורין מוגדלים.
במסגרת התביעה התגלה עוד שבקורות החיים שלו כתב שהוא בוגר הנדסה אזרחית אך בדיעבד הסתבר שהוא לא סיים את התואר ולא קיבל את התעודה.

חברת רומאל באמצעות עוה"ד שלמה בכור, הפריכה את כל טענותיו של העובד כפי שבא לידי ביטוי בפסק דינה של השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ שכתבה: "התובע לא הרים את נטל הראיה באשר לטענתו לפיה הובטח לו שאחרי תקופת ההכשרה ישתכר 10,000 ₪. מהמסמכים שצורפו ושנכתבו ע"י התובע עולה כי בתחילה הובטח ושולם לתובע 5,000 ₪ ובהסכמים מאוחרים יותר שכרו הועלה עדות זו עומדת בסתירה לדברים שנאמרו ע"י ב"כ התובע בדיון קדם המשפט:

בנוגע לסוגיית הרכב אמרה השופטת גילצר-כץ- "סבורים אנו כי התובע עשה דין לעצמו ולמעשה נטל את הרכב ללא רשות ושלשל את כספי המכירה לכיסו. הגדיל התובע לעשות ופנה לחברת הביטוח וביקש החזרים של כספים ששולמו ע"י הנתבעת בגין הרכב, וזאת מבלי ליידע את הנתבעת. אם במכירת הרכב יכול להתעורר ספק באשר לכשרות מעשיו של התובע משהרכב נרשם על שמו, הרי בלקיחת כספי הפוליסה ששולמו על ידי הנתבעת, הרי שזהו מעשה חסר תום-לב בעליל ועל כן מצאנו מקום לחייבו להשיב כספים אלו גם אם אלה לא נתבעו, ולאחר שבחקירתו הנגדית הסכים התובע להשבתם. על התובע להחזיר לנתבעת את כספי מכירת הרכב, כספי הפוליסה והכספים שנאלצה הנתבעת להוציא עקב שכירת רכב חלופי".

לאחר שכל תביעותיו של העובד נדחו, קבעה השופטת גילצר-כץ, "משמרבית התביעה העיקרית נדחתה, אין אנו מוצאים מקום לפסוק הוצאות לטובת התובע ומשהתביעה שכנגד נתקבלה במלואה, ישא התובע בהוצאות משפט על סך 500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.