החלטה תקדימית: מיילים והתכתבויות עם עורך הדין, השמורים בדיסק קשיח, נתונים לחיסיון

במסגרת ערעור, שהוגש מטעם רמדיה, קבע בית המשפט העליון, שחיסיון עורך דין-לקוח יחול גם על התכתבויות שנתפסו בחצרי הלקוח

בית המשפט העליון (הנשיאה בייניש והשופטים חיות ופוגלמן) קיבל היום (יום ב') את ערעורה של חברת רמדיה, שביקשה לקבוע כי חיסיון עורך דין-לקוח חל גם על התכתבויות בין עורך הדין ללקוח, שנתפסו בחצרי הלקוח (רע"פ 8873/07 ורע"פ 10573/03). את המערערת ייצגו עוה"ד ד"ר רלי לשם, נדב ויסמן יובל ששון ואיסר בירגר ממשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדוויין.

הרקע לערעור הוא חיפוש שנערך לפני מספר שנים במשרדי החברה. במסגרת החיפוש, הוחרם דיסק קשיח, שעליו נשמרו מיילים ובהם התכתבויות בין גורמים בחברה לבין עורכי דינם. עורכי הדין העלו בביהמ"ש השלום טענה כי על החומרים שנתפסו חל חיסיון עורך דין-לקוח. ביהמ"ש השלום קיבל את טענות המדינה, וקבע כי החיסיון אינו חל במקרה זה. כך קבע גם ביהמ"ש המחוזי, אליו הוגש ערעור בנושא.

עורכי הדין של רמדיה הגישו בקשת רשות לערער לביהמ"ש העליון. במהלך ההליך, אף הודיעה פרקליטות המדינה כי היא מסכימה לטיעונים אותם העלו באי כוח רמדיה. כאמור, היום החליט ביהמ"ש העליון לקבל את הערעור, והצהיר, לראשונה במשפט הישראלי, כי חיסיון עורך דין-לקוח יחול גם על התכתבויות שנתפסו בחצרי הלקוח, קרי במשרדי חברה או בבית פרטי.

יצוין כי להליך הצטרפה לשכת עורכי הדין כידיד בית המשפט, תוך שהיא תומכת בעמדה שהציגה רמדיה. את הלשכה ייצגו בהליך עוה"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל. כמו כן, משה מילר, לשעבר מבעלי רמדיה, היה צד להליך כמשיב פורמאלי, ויוצג ע"י עו"ד נוית נגב.