למי שייך המשק לאמא או לבן?

עו"ד עמית יפרח על פסק הדין הינו בתביעה שהגישה אם לפינוי וסילוק יד של בנה מהמשק ובתביעה נגדית שהגיש הבן למתן פס"ד המצהיר כי הוא וכלתו בעלי הזכויות במשק
עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגו"ש בתנועת המושבים, בסקירת פסק דין שניתן לאחרונה. עניינו של פסק הדין הינו בתביעה שהגישה אם לפינוי וסילוק יד של בנה מהמשק מבית המגורים ומכל מבנה אחר במשק, ובתביעה נגדית שהגיש הבן למתן פס"ד המצהיר כי הוא וכלתו בעלי הזכויות במשק.לטענת האם היא נעתרה לבקשת בנה וכלתה והותירה להם להתגורר במשק ולבנות בו את בית מגוריהם. לדבריה הרשות להתגורר ניתנה להם, ולבקשתם, כברי רשות בלבד, ללא כל זכות נוספת. ומעולם לא הייתה לה כל כוונה ליתן להם זכויות במשק מעבר לזכות מגורים.ברבות הימים, משהורע מצבה הבריאותי והכלכלי ביקשה למכור את המשק שבבעלותה,רכושה היחיד, כך שיתאפשר לה לעבור למקום מגורים מתאים יותר למצבה ולקיים את עצמה.

לטענת האם, על אף העובדה שהמשק רשום על שמה ואין כל מניעה שתמכור אותו, קמו נגדה בנה ואשתו והחלו להילחם בה על מנת לנשלה מרכושה. הבן לטענתה הפעיל עליה מכבש לחצים במטרה להניאה מכוונתה למכור, ומנע באגרסיביות כל ביקור של רוכש פוטנציאלי.

כמוכן, היא ניסתה ללכת לקראת בנה ואף הציעה לו לפצל את בית מגוריו, כך שיוכל להמשיך ולהתגורר בביתו שבנה ולחלופין אף הציעה לו פיצוי עבור השקעותיו בבניית בית המגורים, אולם כל הצעותיה נדחו ע"י הבן.

לטענת האם העובדה שהחל תהליך מינוי "בן ממשיך" אינה מעלה ואינה מורידה מאחר והתהליך לא הושלם מעולם, והסיבה היחידה שהתובעת פתחה בהליך "בן ממשיך" הייתה על מנת לאפשר לבנה לקבל משכנתא לצורך בניית ביתו ולא מעבר לכך.
לאור זאת הוגשה על ידי האם תביעת הפינוי לבנה או לחילופין תביעה לפיצול ביתו של הבן ולחייבו בעלויות הפיצול.

לטענת הבן מגיל צעיר מאוד נטל הוא על כתפו את עול המשק והקדיש את כל מרצו ומאודו לטיפול במשק. בנוסף הפנייה לאגודה על מנת להכיר בו כבן ממשיך הייתה יוזמה של האם והיות והדברים היו ברורים ומעולם לא הייתה מחלוקת בעניין זה לא עמד הבן על רישום הזכויות שהוענקו לו ע"י האם. ובהסתמך על כל אלה נטל הבן משכנתא גבוהה מאוד לשנים רבות על מנת לבנות את ביתו. הבן וכלתו הגישו תביעה להכיר בזכויותיהם בנחלה, וכי האם אינה רשאית למכור את הנחלה לצד ג'.

בית המשפט קבע: בעניין העברת הזכויות במשק כמתנה לבן דחה בית המשפט את תביעת הבן מאחר ויש לקבל את הסכמת המינהל מראש ובכתב, על כן , בלא הסכמת המינהל לא יכולה הייתה התובעת להעביר את הזכויות בבית שבנו הנתבעים בדרך של מתנה. בית המשפט דחה את טענת הבן כי מונה לבן הממשיך וזאת על אף שהיו מספר מסמכים שנחתמו על ידי האם לאגודה ובהם צויין הבן הממשיך. טענות האם כי חתימתה על המסמכים היתה אך ורק על מנת לאפשר את בניית הבית התקבלה על ידי בהמ"ש.
בית המשפט קבע כי על האם להפריד את בית המגורים של הבן ואשתו מהמשק, וכן חייב את הבן וכלתו בכל ההוצאות הכרוכות בפיצול ביתו מהנחלה. לאור האמור תוכל האם לסיים את מכירת הנחלה וכך יתאפשר לה לעבור למקום מגורים מתאים יותר למצבה ולקיים את עצמה.

פסק דין זה עוסק בסוגית הבן הממשיך שהינה חשובה ומרכזית בהרבה משפחות במושבים ודרכו ניתן ללמוד כמה היבטים שעל בעלי נחלות לקחת לתשומת ליבם במסגרת מערכת היחסים בינם לבין ילדיהם. על ההורים להבין כי כל קבלת החלטה על בניה במשק הינה בעלת השלכות עתידיות על יכולתם להגשים את רצונם לעניין סוגיית ירושת המשק בעתיד או על רצונם למוכרו. בנוסף רצוי לזכור כי פיצול בית מהנחלה הינו תהליך תכנוני מורכב וכרוך בעלויות כספיות גבוהות שלא תמיד נלקחות בחשבון בבניית הבית על ידי הילדים, ולא תמיד מצויות בידי הבן המעוניין בפיצול. חשוב לייצר מערכת חוזית ברורה בין ההורים לילדים שתשקף את רצון הצדדים ותיתן מענה למקרים כגון המקרה דנן,וזאת על מנת ולהימנע ממצבים של ההגעה לבתי משפט אשר אינן רצויות בתוך המשפחה ומלוות בכאב רב.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.