פסיקה תקדימית של בית הדין הארצי לעבודה – המועד לתשלום שכר המינימום הוא המועד הרגיל לתשלום השכר הקבוע בחוק הגנת השכר

משרד התמ"ת הגיש כתב אישום נגד חברת סגא אנטרפרייז אשר העסיקה נער ושלושה עובדים בגירים ולא שילמה להם את שכר המינימום במועד הקבוע לתשלום השכר
משרד התעשייה המסחר ותעסוקה הגיש כתב אישום נגד חברת סגא אנטרפרייז (ישראל) בע"מ אשר העסיקה נער ושלושה עובדים בגירים ולא שילמה להם את שכר המינימום במועד הקבוע לתשלום השכר. החברה, המפעילה מתחמים של משחקים אלקטרוניים, לא שילמה את שכר המינימום של ארבעת עובדיה במועד וטענה במסגרת ההליכים כי העובדים קיבלו את שכר המינימום במועד מאוחר יותר ולכן חוק שכר מינימום אינו חל.

בית הדין האזורי קבע כי על המעסיק לשלם את שכר המינימום במועד הקבוע לתשלום שכר לפי חוק הגנת השכר. עוד נקבע כי התכלית החשובה העומדת ביסוד חוק שכר מינימום מצדיקה פרשנות רחבה מן המשמעות המילולית וכי מועד תשלום השכר הוא חלק אינהרנטי של החובה לשלם שכר מינימום וכי השיטה של הנאשמת לשלם את שכר העובדים לשיעורין - פסולה ולא ניתן להכשירה.

על קביעות אלה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. החברה טענה כי המדובר בהלנת שכר וכי מאחר ושכר המינימום שולם לפני הגשת כתב האישום אין עבירה פלילית על חוק שכר מינימום. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה טען, באמצעות עו"ד דרורה נחמני-רוט ועו"ד גלי לוי, כי פרשנות כזאת תעקר את הכלי של האכיפה הפלילית בחוק שכר מינימום והינה בניגוד לכוונת המחוקק.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור החברה וקבע כי גם כאשר המדובר בעבירה פלילית יש מקום לפרש את סעיף העבירה שבחוק פרשנות תכליתית, על פי המטרות והאינטרסים אותם מבקש החוק להגשים. עוד נקבע כי ההליך הפלילי לפי חוק שכר מינימום בא ליתן נפקות ותוקף להליך האזרחי של חובת תשלום שכר מינימום על פי מועדי חוק הגנת השכר וההבחנה בין שני ההליכים הללו וראייתם שלא בהיקשר הדברים כאילו ההליך הפלילי כשלעצמו עומד, היא אבחנה מלאכותית שאינה יכולה לעמוד.