המחוזי ת"א קיבל את עמדת רשות המסים לעניין מס הנגבה משכירים שהועמד לרשותם טנדר שמשקלו עד 3.5 טון

דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה השבת מס שנגבה משכירים
בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כבוד השופט מגן אלטוביה, קיבל את עמדת רשות המסים ודחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה השבת מס שנגבה משכירים, אשר מעבידם העמיד לרשותם רכב מסוג טנדר שמשקלו עד 3.5 טון, בגובה שווי השימוש ברכב.

המבקשים, רוני רדעי ואילן בן הרוש, טענו כי בשנים 2007-2006 לא הכירה רשות המסים במלוא הוצאות הרכב של רכבים מסוג טנדר שמשקלם עד 3.5 טון. כמו-כן, לדידם, ניכתה הרשות בשנים אלו מס שלא כדין בגין שווי השימוש ברכבים אלו, משכירים אשר מעבידם העמיד לרשותם רכבים מסוג זה. המבקשים טענו כי מעשי הרשות אינם מעוגנים בדבר חקיקה, וזאת בעקבות תיקון הגדרת "רכב" בתקנות התעבורה. תיקון זה קבע כי "ההגדרות "רכב מסחרי אחוד", "רכב מסחרי בלתי אחוד" ו"רכב פרטי דו שימושי" – יימחקו". לשיטת המבקשים, הואיל ורכבי הטנדר אינם נכללים בהגדרתו של "רכב נוסעים פרטי" אזי לא יחולו עליהם תקנות מס הכנסה.

מאידך, רשות המסים, באמצעות עו"ד יוסי טופף מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), טענה לאי התאמתה של התובענה להליך ייצוגי ולגופם של דברים טענה כי לאורך השנים חלו תמורות במישור התחבורתי ובחקיקה התחבורתית והפיסקאלית. הפערים בין כלי רכב פרטיים למסחריים הלכו והצטמצמו והתחלופה ביניהם הלכה וגדלה. כמו-כן, מראשית שנות ה- 90 בוצעו מהלכים שנועדו ליצור אחידות במערכת המס תוך ביטול ההבדלים בין סוגי הרכב אך ורק לאור הגדרות טכניות, כך שבתום תהליך החקיקה חדלה מערכת המס מלהתערב בשיקולי הצרכנים בבואם לקנות כלי רכב, פרטי או מסחרי.

לעניין התובענה הייצוגית, מציין כבוד השופט אלטוביה בפסק הדין, שניתן ב- 22.9.09, כי "ברגיל על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי, לעשות את כברת הדרך המוטלת עליו בדרכו לניהול הליך אישי של ערעור מס. המעבר דרך ההליך השומתי, הוא המפתן שעליו לעבור בו. ללא הליך זה ניתן לומר כי לתובע אין עדיין "עילת תביעה"". יחד עם זאת, מוסיף השופט כי שעה שתוצאת ההליך השומתי ברורה לביהמ"ש, ניתן יהיה לדון באותם מקרים בסוגיה המשפטית לגופה, עוד לפני השלמת ההליך השומתי של העותר.

לגופו של עניין, קיבל ביהמ"ש את עמדת רשות המסים, "מתוך ארבעת סוגי הרכבים המנויים בתקנות מס הכנסה, מוגדר כיום בתקנות התעבורה רק "רכב נוסעים פרטי". האם יש "למחוק" את שלושת סוגי הרכב הנותרים מהחוק המאזכר? דומני כי יש להשיב על כך בשלילה.... מקובלת עלי עמדת המשיבה כי לאור תכליתן של תקנות ניכוי הוצאת רכב אשר נדונה בפרשת קימה ותכליתן של תקנות שווי השימוש ברכב, ולאחר שנסקרה מדיניות המחוקק המעדיפה ניטראליות (הבאה לידי ביטוי, בין השאר, בביטול ההבחנות בין סוגים שונים של רכבים), יש לראות את סוגי הרכבים "רכב מסחרי אחוד" ו-"רכב מסחרי בלתי אחוד", שמשקלם עד 3,500 ק"ג, כסוגי רכבים המרכיבים את קבוצת "הרכב המסחרי".