כפר סירקין הגישה תביעה להיוון מלא של הזכויות בחלקות המגורים

חברי כפר סירקין שותפים עם הקרן הקיימת לישראל ברכישת אדמות הכפר ותובעים להוון את חלקת המגורים בהתאם ליחסיות ההשקעות ברכישת הקרקע והשבחתה
תביעה ייחודית במהותה לסעד הצהרתי (ת"א 21359-08-09) הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה ע"י עו"ד עופר נועם ודן פיאלה בשם האגודה השיתופית כפר סירקין, החברה בעמותת אדמתי.

בהסתמך על חוות דעת שמאית/כלכלית שהוגשה ע"י פרופ' יקיר פלסנר והשמאי דן לאופר – נמצא כי היקף ההשקעות של הכפר וחבריו הינו מעל 86% בעוד חלקה של הקק"ל הוא רק 14% מכלל ההשקעה הכוללת לרכישת הקרקע ומימון השבחות היסוד (הקמת מערך מים, הכשרה ראשונית של הקרקע, סלילת כבישים, ניקוז וכו') שאפשרו התיישבות על הקרקע ועיבודה.

חברי הכפר עלו על הקרקע ביום 1.4.1936 – כ – 3 שבועות טרם פרוץ המאורעות. המתיישבים היו קבוצה של כ – 130 פועלים חקלאיים ופועלי בנין שעבדו במושבה הסמוכה פתח תקווה. אליהם חברה קבוצה של 50 יוצאי גרמניה. כאשר לכל חבר הוקצה של כ – 5 דונם בלבד, בגלל עלותה הגבוהה של הקרקע.

הקק"ל התייחסה לכפר וחבריו כאל יישוב ייחודי, לאור העובדה שהם מימנו את החלק הגדול מרכישת הקרקע ואחר כך את מלוא השבחתה. היא חתמה עם האגודה על חוזה ראשי למשך 99 שנה. ועם חברי הכפר על חוזה נחלה מתחדש בכל 20 שנה. כאשר חלקות המגורים בנות ה – 5 דונם נרשמו בטאבו על שם כל חבר בנפרד. כמו כן, חברי הכפר קיבלו פטור מתשלום דמי חכירה למשך 10 שנים.

לאחר הקמת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) נעשו נסיונות לחדש את חוזה קק"ל עם החברים. ולאחר מו"מ ארוך ומייגע נחתם חוזה חדש (חוזה משק עזר-חקלאי) בשנות ה - 70. במסגרת החוזה הזה – הוכר מעמדו הייחודי של כפר סירקין – ונקבעו 2 הסדרים חריגים ויחודיים: א. הוכרה הזכות למשקי העזר (בכפר כיום כ – 130 משקי עזר וכ – 55 נחלות) – בדומה לזכות המוקנית לנחלות, לבנות בית שני לבן ממשיך בשטח עד 160 מ"ר ללא תשלום דמי היתר לממ"י. ב. הוכרה זכאותם של החברים הוותיקים לקבלת הנחה של 50% מדמי ההסכמה עת הם מוכרים את נחלותיהם.

לאחרונה התקבלה החלטה של מועצת מקרקעי ישראל שמספרה 1178 שהסדירה את נושא הזכויות והתשלומים במשקי העזר. הפניות החוזרות של ועד הכפר לממ"י שלא לשנות את ההסדר הקודם באשר למשקי העזר, עלו בתוהו. גם הפניה של נציגי הכפר לקק"ל להכנס למו"מ באשר לעיגון זכויותיהם הייחודיות – טרם הגשת תביעה, נענתה בשלילה.

לאחר שמוצו כל ההליכים, הוחלט להגיש את התביעה ולדרוש את מלוא הזכויות שגובשו במהלך כמעט 75 שנים מאז ייסוד הכפר.

במסגרת התביעה, יידרשו הקק"ל וממ"י לאפשר לחברי הכפר להוון את חלקת המגורים שלהם ששטחה כ – 5 דונם, שבגינה שילמו מעל 75% והשביחו אותה ואת שטחי הכפר – בכוחות עצמם עד כדי כ – 86% מההשקעה הכוללת של רכישת הקרקע והשבחתה. על פי החלטות ממ"י מי ששילם דח"ר (דמי חכירה ראשוניים) מעל 40% - יתחשבו בו כמי ששילם 80% דח"ר. וברור כי המקרה של כפר סירקין – הוא אחד הבולטים והידועים בתשלום דח"ר גבוהים במיוחד. בגין היתרה הבלתי משולמת 11% (ההשלמה מ – 80% ל – 91%) נוהג ממ"י להקנות הנחה של 50%. כלומר בתשלום מירבי של 5.5% ניתן יהיה להוון את חלקת המגורים.