אוריאל לין: כתוצאה ממאבק איגוד לשכות המסחר בלמנו את המגמה להפוך את דיני העבודה לחלק מהמשפט הפלילי

האיגוד יעתור לבג"צ נגד הפגיעה בזכות הקניין של המעסיקים ולהגבלת כוח הכניסה של נציג העובדים לתחום העסק
במסיבת עיתונאים שקיים הבוקר איגוד לשכות המסחר סוכמו תוצאות המאבק שניהל האיגוד בחודשים האחרונים כנגד חבילת חוקי העבודה שהוצעו במסגרת עסקת החבילה במשק. באירוע השתתפו: עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, יחזקאל דסקל, מנכ"ל האיגוד, אבי כץ, סגן יו"ר קבוצת כפר השעשועים , ישראלה שטיר, נשיאת קבוצת שטיר וצבי עמית, יו"ר ועדת העבודה באיגוד לשכות המסחר.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הדגיש כי הבעיה המרכזית שעדיין נותרה עקב החקיקה החדשה היא הזכות הניתנת לנציג ארגון עובדים להיכנס פיסית לתוך העסק ללא שנקבעו אמות מידה או קריטריונים מידתיים כיצד להשתמש בכוח זה. אי בהירות זו תגרום לדיונים משפטיים מיותרים בשאלה האם המעסיק סירב כדין להתיר כניסה או שלא כדין. לין ציין את פסק דין בנק המזרחי בו נקבע כי על הצדדים לתאם את האתרים במקום העבודה בהם יכול נציג הארגון להיפגש עם העובדים וכן מועדי הכניסה למקום. יחד עם זאת לין ציין כי אין בכך די. ומשום כך איגוד לשכות המסחר מתכוון לעתור בקרוב לבג"צ בטענה שכוח זה סותר את הוראות חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, בהן נקבע כי זכות הקניין הינה זכות חוקתית.
אשר לחובת ניהול מו"מ, ציין לין כי עקב הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הסינמטק בירושלים, החוק לא יצר שינוי ממשי, אלא דווקא בלם את מגמת החקיקה של בית הדין לעבודה בכך שקבע שלא תהיה חובת חתימה על הסכם עבודה קיבוצי, אלא רק חובת ניהול מו"מ.
בנוסף, צוינו הישגים חשובים נוספים של האיגוד ובעיקר בכל הקשור לבלימת המגמה המסוכנת של הפיכת דיני העבודה לחלק מהמשפט הפלילי, כך למשל, סירוב לנהל מו"מ על תנאי הסכם עבודה קיבוצי לא ייחשב לעבירה פלילית. המעסיקים לא יחויבו לחתום על הסכם עבודה קיבוצי. בוטלה התוספת השערורייתית, בה תמכו עופר עיני ושרגא ברוש, לפיה אי תשלום תוספות, על פי הסכמי עבודה ענפיים, שאינן חלק משכר המינימום, יהווה עבירה פלילית. במקרה של הלנת שכר, הוענקו הגנות מאד משמעותיות לאותם מעסיקים שאי התשלום נעשה שלא באשמתם. לא ניתן יהיה להגיש תביעה פלילית כנגד מעסיק בגין הלנת שכר, אלא אם חלפו שלושה חודשים ממועד זה.