יבואנית סמסונג החליפה את המקרר המרעיש- הקונה לא תקבל פיצוי

דחה תביעה שהגישה קונה נגד מחסני חשמל ויבואנית סמסונג
אתר פסק דין: ביהמ"ש דחה תביעה שהגישה קונה נגד מחסני חשמל ויבואנית סמסונג.
השופטת שניידר: "היבואנית החליפה את המקרר המרעיש במקרר חדש. אין מקום לפצות את הקונה בגין עגמת נפש".

בינואר 2009 קנתה התובעת מקרר מסוג סמסונג בחנות מחסני חשמל, ושילמה תמורתו 7,090 שקלים.
המקרר הותקן על ידי נציג החברה שבועיים לאחר הקנייה, ואז התברר לתובעת כי הוא מרעיש מאוד, בניגוד להבטחה שמדובר במקרר שפועל בצורה שקטה.

לטענת התובעת, נציגי השירות הגיעו לבדוק את המקרר ארבע פעמים, והגיעו למסקנה שיש להחליף את המדחס של המקרר. בנוסף, טענה התובעת כי מרוב שנגעו במקרר ופירקו אותו, קיימת רטיבות בתוך המקרר והוא אינו משרת אותה נאמנה.
התובעת דרשה להחליף את המקרר במקרר חדש או להחזיר לה את הסכום ששילמה עבור המקרר. כן דרשה התובעת לפצותה בשל עוגמת נפש ב- 5,000 שקלים.

במאי 2009 התקיים דיון בביהמ"ש בתביעה, ונקבע כי נציג חב' סמליין בע"מ, יבואנית סמסונג, יגיע לביתה של התובעת לצורך עריכת בדיקה נוספת של המקרר.

ביוני 2009 הודיעה התובעת לביהמ"ש, כי הנציג ביקר אצלה, ייבש את הנוזלים במערכת הקירור עם פן חשמלי לשיער, והגיע למסקנה שצריך להחליף את המקרר. התובעת לא ציינה בהודעתה אם המקרר הוחלף בפועל, ומכל מקום, עדיין דרשה פיצוי בשל עוגמת נפש בסכום של 5,000 שקלים.

חב' סמליין טענה, כי הטכנאי מטעמה מצא שהמקרר תקין לחלוטין, אך על אף זאת, ומתוך מחויבות להודעתו בפני בית המשפט לגלות רגישות יתר כלפי התובעת, הוחלף המקרר במקרר חדש אותו בחרה התובעת בחנות מחסני חשמל.

על התובעת להלין על עצמה

השופטת אנה שניידר מביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים קבעה, כי יש לדחות את דרישת התובעת לפיצוי בשל עגמת נפש.
" נראה שהנתבעת 3 נהגה עם התובעת בהגינות בהחליפה את המקרר במקרר חדש. החלפת המקרר היתה יכולה להיעשות במועד מוקדם הרבה יותר, ואף ניתן היה למנוע את הגשת התביעה, אילו איפשרה התובעת לנציג הנתבעת 3 לבדוק את המקרר ..., לאחר שהתקבלו תלונותיה לגבי המקרר. משלא פעלה התובעת כן, אלא רק בעקבות החלטת בית המשפט ... אין לה להלין אלא על עצמה לגבי עגמת הנפש שנגרמה לה, אם אכן נגרמה", כתבה השופטת.

השופטת הוסיפה, כי היא רואה בחומרה את העובדה שהתובעת לא ציינה בפני בימ"ש כי המקרר הוחלף בפועל במקרר חדש ותקין, לשביעות רצונה.

לאור האמור, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות משפט של 500 שקלים.