בית המשפט העליון פסק: מפעלי נייר חדרה תשלם 18 מיליון ₪ בשנה לעיריית חדרה

בכך דחה בג"צ את ערעורה של החברה בסוגיית תשלומי הארנונה לעירייה. מדובר בהכרעה משמעותית ועקרונית בכל הנוגע לאופן חיובי הארנונה של מפעלים תעשייתיים
בית המשפט העליון דחה ערעור מינהלי שהוגש ע"י חברת מפעלי נייר חדרה נגד מנהל הארנונה בעירייה, על חיובו של המפעל בארנונה מאז שנת 2001. כתוצאה מדחיית הערעור תמשיך "מפעלי נייר" לשלם לעירייה מדי שנה ארנונה בסך של כ- 18 מליון ₪ עבור שטח המפעל. בכך באה לסיומה מחלוקת בין העירייה למפעל, שנמשכה כעשר שנים בועדות הערר, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. בערעור שהגישה לבית המשפט העליון טענה "מפעלי נייר" בין השאר כי על העירייה לסווג את רוב המבנים והמחסנים במפעל בסיווג "מלאכה ותעשיה זעירה", בעוד שהעירייה, אשר יוצגה בכל ההליכים ע"י עו"ד אליהו מלך, טענה כי אין מקום להפריד בין המבנים השונים בשטח המפעל ויש לסווג את כולם על פי השימוש העיקרי שלהם, שהוא "תעשיה וחרושת". יצוין, כי תעריף החיוב בסיווג "מלאכה ותעשיה זעירה" עומד על כ- 50% בלבד מתעריף החיוב בסיווג "תעשיה וחרושת". בית המשפט העליון קיבל את עמדתו של עו"ד מלך בא כוח העירייה ודחה את טענות מפעלי נייר בנוגע לכל השטחים והמבנים המשמשים לייצור למלאכה ולאחסנה כאחד, תוך שהוא מדגיש כי היחידות השונות בשטח המפעל "מהוות כל אחת חוליה בתהליך הייצור, שהוא עיקר פעילותו של המפעל". עו"ד אליהו מלך ציין עוד, כי להכרעה זו של בית המשפט העליון משמעות עקרונית בכל הנוגע לאופן חיובם בארנונה של מפעלים תעשייתיים: "במידה והיה מתקבל ערעור מפעלי נייר, היה על עיריית חדרה להשיב סכום כולל של כ-100 מיליון ₪ בגין כל השנים שבמחלוקת וכן לתקן את חיובי הארנונה בעתיד, הן של מפעלי נייר והן של שאר המפעלים בתחומה, באופן שהיה משפיע מהותית על תקציב העירייה ופעולותיה".