משפחה בדואית שלא הורשתה להיכנס לבריכת השחייה תפוצה ב-10,000 ש"ח

בית משפט השלום בבאר שבע קבע, כי משפחה בדואית שלא הורשתה להכנס לבריכת השחייה העירונית באופקים, נפגעה באופן משמעותי
אתר פסק דין: בית משפט השלום בבאר שבע קבע, כי משפחה בדואית שלא הורשתה להכנס לבריכת השחייה העירונית באופקים, נפגעה באופן משמעותי, וזכאית לפיצוי של 10,000 שקלים ממפעיל הבריכה.

התובעים טענו, כיי במהלך חופשת הקיץ, סמוך לשעה 13:00 החליטו לבלות בבריכה, כאשר בשלב מסוים, ניגש אליהם מפעיל הבריכה, ואמר לאם המשפחה, כי הוא אינו מרשה לה לשהות בבריכה עם כיסוי ראש, שכן, הדבר "מבריח את לקוחותיו". לאחר שהאם סירבה להסיר את כיסוי הראש שלה, סולקו התובעים מהבריכה והוצע להם לחזור אחרי שעות הפעילות הרגילות.


לטענת התובעים, סילוקם מהבריכה נעשה מחמת הפליה על רקע גזע, דת ולאום, והם דרשו פיצוי של 500,000 שקלים.

מפעיל הבריכה הודה כי אכן סרב לאפשר לאם המשפחה להיכנס לבריכה, אך הסביר זאת בכך שביום האירוע, שחו אנשים דתיים בבריכה. לטענתו, ביום האירוע, עד השעה 11:00 בבוקר, הבריכה הייתה ריקה מאנשים ולכן מטעמים כלכליים הוא נעתר לבקשתו הטלפוני, של כבוד הרב, ואפשר לו להגיע לבריכה ביחד עם ילדיו, תוך שהבטיח לו, שימנע כניסתן של נשים לבריכה.

השופט עידו רוזין קבע כי יש ממש בתביעה, וכי מפעיל הבריכה ביצע כלפי התובעים עוולה אזרחית, משסרב לאפשר לאם המשפחה להיכנס לבריכה.

נקבע, כי גרסת המפעיל לפיה הבריכה היתה ריקה עד בואו של הרב, אינה סבירה, אך גם אם אכן כך היה , עדיין אין בכך כדי להצדיק את סגירת הבריכה עבור משפחה אחת, בהתראה כה קצרה מראש, מבלי לידע את הציבור על כך מבעוד מועד.

"סבורני" כתב השופט, "שבענייננו מדובר בהפרדה שאיננה מוצדקת, כאשר סוגרים בריכה שלמה לטובת משפחה אחת, מבלי לתת התראה מוקדמת, ביישוב שאין בו בריכה נוספת, במהלך תקופת הקיף, בהתחשב בטמפרטורה הממוצעת באזור הדרום, בהתחשב בחופש הגדול ובהעדר קיומה של חלופה סבירה אחרת".

בנוסף נקבע, כי המפעיל הפר את חובת תום הלב, לכל הפחות במו"מ לקראת כריתת חוזה, באופן המבסס אף הוא זכות לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים.

בפסק דין שניתן על דרך הפשרה חויב המפעיל לשלם לתובעים פיצוי של 10,000 שקלים והן הוצאות משפט של 1,500 שקלים. התביעה נגד עיריית אופקים והחברה שבבעלותה נדחו, והתובעים חויבו לשלם לכל אחת מהן הוצאות משפט של 1,500 שקלים.