רוקח שקיבל בטעות כספים בגין פדיון ימי מחלה לא מנוצלים ישיב אותם למדינה

המדינה טענה כי תנאי הפרישה המועדפים שהוענקו לנתבע עם סיום העסקתו הינם בהתאם למדיניות פרישה מרצון של נציבות שירות המדינה, במסגרתה לא נכללה הזכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים
אתר פסק דין: בית-הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל את עתירת המדינה להורות לרוקח שעבד בשירותה ופוטר להשיב לה את הכספים שקיבל בגין פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים, ללא זכות שבדין.

המדינה טענה, כי תנאי הפרישה המועדפים שהוענקו לנתבע עם סיום העסקתו, הינם בהתאם למדיניות פרישה מרצון לשנת 2000 של נציבות שירות המדינה, במסגרתה לא נכללה הזכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים. כן נטען, כי מענק ימי המחלה שולם לנתבע עקב טעות, ומבלי שהיה זכאי לו על פי דין ומשכך הוא חייב בהשבתו.

הנתבע טען מנגד, כי תשלום פדיון ימי המחלה שהוא קיבל נכלל בין ההטבות שהוצעו לו על ידי המדינה על מנת לאלצו לפרוש לגמלאות. בנוסף, טען התובע, כי הוא הסתמך על הכספים ששולמו לו ועל כן גם אם תשלום פדיון ימי המחלה נעשה בטעות, הדרישה להשבת הכספים בשלב זה תהא בלתי צודקת בנסיבות העניין.

השופטת ורדה סאמט דחתה את טענות הנתבע, וקבעה כי בנסיבות העניין יש לדון בשאלה האם יש מקום לחייב את הנתבע להשיב למדינה את הסכום אשר שולם לו בטעות בגין פדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים. השופטת השיבה בחיוב: "חובת ההשבה על פי סע' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט קמה מעצם קבלת הזכות שלא על פי דין, וללא תלות בשאלת תום ליבו של הזוכה. משכך, העובדה כי הנתבע קיבל את הכספים בתום לב, אין בה כשלעצמה כדי להעניק לו פטור מהשבתם", כתבה השופטת.