בימ"ש קיבל את עמדת פקיד השומה שייחס כספי עמותה למומחה קבלה ונומרולוגיה - והוציא לו שומות בצו, בין היתר, בשל ערבוב בין כספי העמותה לכספיו ושימוש

בשנים 1995-2001 עסק רמי שקלים במתן ייעוץ בתחום הקבלה והנומרולוגיה באמצעות עמותת "שערי רחמים" בה שימש כיו"ר העמותה ומיופה הכח שלה
בית המשפט המחוזי ירושלים, כבוד השופטת מרים מזרחי, שדן בערעורו של מומחה הקבלה והנומרולוגיה, רחמים (רמי) שקלים, קבע (30.6.09) כי התנהלות פקיד השומה, בקביעת גובה השומה היתה סבירה, בימ"ש קיבל באופן חלקי את הערעור וחייב לתשלום המס הנובע מכך. עו"ד ניר סרי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ייצג את המדינה.

בשנים 1995-2001 עסק שקלים במתן ייעוץ בתחום הקבלה והנומרולוגיה, מתן ברכות והרצאות, באמצעות עמותת "שערי רחמים", בה שימש כיו"ר העמותה ומיופה הכח שלה, לרבות לעניין חשבונות הבנק. פקיד שומה ירושלים 3, ברשות המסים בישראל, הוציא לשקלים, בעקבות ביקורת שנערכה אצלו, שומות בצו לשנים 1995, 1997-2001, בהן ייחס את הכנסות העמותה לשקלים עצמו. בין השאר, בשל ערבוב כספי העמותה, בסכומים גבוהים, עם כספים שלו ושימוש בכספים לצרכים פרטיים (בכלל זה רכישת שלוש דירות ביבנה). שקלים הודה כי סכומים שאמורים היו להגיע לחשבון העמותה הופקדו לחשבונו הפרטי, אך טען כי הפקדות אלו נעשו בשוגג ובתום לב ע"י רעייתו. יתרה מזאת, בשנת 2000 פתח שקלים חשבון בנק נוסף ע"ש העמותה, שלא דווח בספרי העמותה, בו הופקדו בשנים 2000-2001 הכנסות בסכום של למעלה מ- 1.1 מיליון ₪, שהוסתרו מעיני רשויות המס.

כאמור, בפס"ד של בימ"ש המחוזי בירושלים, נדחו טענותיו של שקלים. בימ"ש קיבל את עמדת פקיד השומה לפיה יש לייחס את הכנסות העמותה לשקלים עצמו "העובדות שצוינו מובילות למסקנה, כי למעשה הקמת העמותה שימשה אך כסות למצב האמיתי, שבו המערער היה בעל ההכנסות ועשה בהן לצרכיו", נכתב בפסק הדין. עוד קבע בית המשפט כי לא הוכחה הטענה כי נעשה שימוש בכספים למטרות ציבוריות "אין די בטענות גרידא כדי להעמיד את גרסת המערער, לפיה הכסף נשמר לפעילותה הציבורית של העמותה, ולא חזר בעיקרו לכיסיו שלו"..."אכן, טענת השימוש בכספי העמותה למטרות ציבוריות לא זו בלבד שלא נתמכה כדבעי לפני פקיד השומה, אלא הובאו להוכחתה אף לפני ראיות דלות ולא משכנעות".

בימ"ש אף דחה את טענתו של שקלים לעניין אפליה ע"י פקיד השומה, לטען כי תרומות או מתנות שמקבלים רבנים אינן הכנסה. עוד קבע בית המשפט, כי התנהלות פקיד השומה, בקביעת גובה השומה היתה סבירה, אולם קובע בימ"ש כי יש לקבל את טענתו של שקלים לעניין השינוי במעמדו בשנת 2000, בשל חשיפה תקשורתית, לעומת השנים שקדמו וכי לא ניתן להעריך עפ"י נתוני שנת 2000 את ההכנסה לגבי השנים שקדמו, משמע, אין הכרח שהיקף עבודת הייעוץ של שקלים היה זהה בכל השנים ולכן יש לבצע תיקון הדרגתי בשומות לשנים 1995-1999.