הבטיחו טיפול ע"י רופא שיניים ספציפי ולא קיימו - הלקוחה תפוצה

מרכז לטיפולי שיניים הבטיח למטופלת הסובלת מחרדה דנטלית כי תטופל ע"י רופא מסוים שבחרה, אך בפועל הדבר לא קרה; תקבל חזרה את כספה וכן פיצוי עבור עגמת נפש
אתר פסק דין: מרכז לטיפולי שיניים, הבטיח למטופלת הסובלת מחרדה דנטלית כי תטופל ע"י רופא מסוים שבחרה, אך בפועל הדבר לא קרה. בית המשפט קבע כי היא תקבל חזרה את כספה וכן פיצוי עבור עגמת נפש.

התובעת טענה כי בשל היותה סובלת מחרדה דנטלית חיפשה רופא שיניים מקצועי שיאפשר לה לעבור את טיפולי השיניים בצורה הטובה ביותר, ולשם כך פנתה למרכז מ.י.ס דנטל, שם פגשה את אחד מרופאי המרכז, אשר חשה כי הוא יוכל לטפל בה במקצועיות הנדרשת. התובעת טענה, כי התנתה את התקשרותה עם המרכז בכך שאותו רופא יטפל בה, וכי שילמה עבור הטיפול 25,000 שקלים. לאחר שהחלה בטיפולים, והורכבו לה מספר שיניים תותבות זמניות, הובא לידיעת התובעת כי אותו רופא אינו ממשיך לעבוד במקום, ולפיכך החליטה לסיים התקשרותה עם המרכז, וביקשה לקבל את יתרת כספה, אך נענתה בסירוב.

התובעת הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון נגד המרכז ובעליו, בה דרשה החזר יתרת הכסף ששילמה בסך 19,000 שקלים.


המרכז לרפואת הפה מ.י.ס דנטל טען ,כי התובעת קיבלה הצעת מחיר של 53,000 שקלים עבור טיפולי השיניים, ובשלב מסוים הפסיקה את הטיפול בשל החרדה הדנטלית ממנה היא סובלת. כיוון שהיא זו שהחליטה לעזוב באמצע הטיפול, כך נטען, עליה לשלם עבור הטיפולים אותם קיבלה.

הפרו את חובת תום הלב

השופטת איטה נחמן קבלה את התביעה, וקבעה כי המרכז הפר את חובת תום הלב בקיום חוזים, בעצם סיום עבודת הרופא המטפל לפני תום הטיפול.

"מאמינה אני לתובעת", כתבה השופטת, "כי שמה מבטחה ואמונה בהבטחותיו של נתבע 2, כי אכן ד"ר לב הוא זה אשר יטפל בה מתחילת הטיפול ועד סיומו לאור נסיבותיה האישיות. משכך, הנתבע 2 נקט בחוסר תום לב, כאשר לא עשה דבר כדי למלא הבטחותיו כלפי התובעת".

עוד נקבע, כי בעל המרכז גרם לתובעת נזקים פיזיים ונפשיים, בכך שבמעשיו ו/או במחדליו, הביא לכך שעד היום התובעת לא טיפלה בפיה ונשארה עם השיניים התותבות הזמניות.

לפיכך, חויבו המרכז ובעליו להשיב לתובעת 19,000 שקלים, שהם יתרת התמורה ששילמה עבור הטיפולים, וכן פיצוי של 2,000 שקלים בגין עגמת הנפש שנגרמה לה. בנוסף, חויבו לשלם לתובעת הוצאות משפט של 1,000 שקלים בשל כך שלא הגישו כתב הגנה במועד, ולא הוכיחו את טענתם בדבר חדלות פרעון של המרכז.