דברים שאמרה אשת הצד שכנגד בבית המשפט כנגד עורך דין אינם לשון הרע

התובע, עו"ד במקצועו, חויב לשלם לנתבעת בהוצאות משפט של 18,000 שקלים
בית משפט השלום בת"א קבע, כי דברים שאמרה אשת הצד שכנגד בבית המשפט ביחס לעורך הדין המייצג את הצד השני, אינם עולים כדי לשון הרע. "בית המשפט איננו "מחנך מחדש" צדדים למשפט", כך נפסק.

התובע, עו"ד במקצועו ייצג לקוח בדיון בפני בית המשפט ברחובות. במהלך הדיון, בעד שנחקר הלקוח ע"י עורך דינו של הצד שכנגד, טענה אשתו של הצד שכנגד בנוכחות השופט, הפרקליטים והקהל שנכח באולם, כי התובע עושה סימנים עם אצבע לעד. לטענת התובע, יש בכך פרסום לשון הרע עליו מתוך כוונה לפגוע בו ולהציגו כמי שפועל תוך שיבוש הליכי משפט והדחת עד, וכי האישה לא הייתה בעלת דין או עדה בדיון אלא ישבה בין שאר הקהל.

השופט מנחם קליין קבע, כי האמירה אינה מהווה לשון הרע, וכי בהתחשב במקום בו נאמרה ובנסיבות אמירתה, אין לראות בדברים כפרסום שכוונתו להשפיל ולבזות את התובע.

השופט המשיל את בית המשפט לזירת מירוץ מכוניות: כפי שקיים הבדל מהותי בין נהג הנוסע במהירות מרבית ותוך כדי כך עוקף נהג אחר, לבין שני הנהגים הנמצאים אותה העת על מסלול המרוצים, כך, ב'זירת' בית המשפט כללי המשחק שונים מכללי המשחק מחוץ לכותלי בית המשפט, כשחלק מכללים אלה הינם התפרצויות במהלך הדיון.

לדברי השופט, באם הערות או מעשים כאלו עברו את "הקו האדום", התרופה לכך מצויה בידי בית המשפט המנהל את הדיון, אך לא ראוי כמדיניות שיפוטית לאפשר ל"מעגל שוטה" בלתי נגמר על ידי תביעות נוספות שנולדות מדיון בסכסוכים ישנים בבית המשפט".

בנוסף נקבע, כי בכל מקרה, מוגנת אמירת האישה מכוח הסעיף המקנה הגנה לדברים הנאמרים במהלך דיון משפטי, בהתחשב בכך שהיא איננה רק שותפתו לאחריות של בעלה אלא אשתו, ובכך דחה את פרשנותו הדווקנית של התובע, לפיה ההגנה על פי סעיף זה היא לבעל דין ולעדים בלבד.

התובע חויב לשלם לנתבעת בהוצאות משפט של 18,000 שקלים.