מחר בוועדת הכלכלה של הכנסת: קריאה שנייה ושלילית לחוק ביטול עסקה לרכישת שירות מתמשך תוך 14 יום

כן ידונו: קביעת הוראות לגודל ה'אותיות הקטנות' לפרסומות באמצעי התקשורת והארכת הזמן בו יוכל צרכן לבטל עסקה כתוצאה מהטעייה או ניצול מצוקה
מחר (יום ד',10.6) תתכנס ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בתיקון לחוק הגנת הצרכן אשר כולל מספר נושאים עיקריים:
1. כיום בעסקאות מכר מרחוק לקבלת שירותים למיניהם (כמו חיבור לאינטרנט), נכבלים הצרכנים לעסקות שירות מתמשכות בלי שניתנה להם אפשרות לבטל את העסקה רק בגלל שהוחל מיד במתן השירות. בנוסף לא תמיד מקבלים הצרכנים את פירוט תנאי העסקה טרם קבלת השירות ואינם מודעים לזכותם לבטלה. צרכנים רבים מוטרדים מחוסר האפשרות לבטל עסקאות אלה ולפיכך יש צורך בתיקון החוק באופן שהצרכן יוכל לבטל עסקת מכר מרחוק תוך 14 יום מקשירת העסקה או מקבלת מסמך בכתב על פרטי העסקה אף אם הוחל במתן השירות. בנושא זו אומרת סגנית השר נוקד כי "חלק ניכר מהעסקאות שמבצעים הצרכנים כיום הינם בתחום שרותי וספקי האינטרנט ולכן הגיע הזמן שיוקנה לצרכנים זכות ביטול אמיתית על מנת שלא יהיו תלויים בחסדים של חברה זו או אחרת".

2. בחוק הגנת הצרכן ישנו סעיף המסמיך את שר התמ"ת לקבוע הוראות באשר לגודל אותיות ואופן כתיבתן בחוזה אחיד הקובעות הוראות מדויקות באשר לגודל האותיות ואופן כתיבתן. אולם החוק אינו נותן את דעתו לגבי פרסומות בשלטי חוצות, עיתונים וטלביזיה אשר מכילות סייגים, הכתובים לא פעם באותיות זעירות עד כדי כך שלעיתים בלתי אפשרי להבין את משמעותן. על מנת למנוע הסתרת פרטים מהותיים לעסקה מפני הצרכן, מבקש התיקון לחוק להרחיב את הסמכת השר, כך שניתן יהיה לקבוע הוראות באשר לגודל אותיות ואופן הכתיבה, של אותם סייגים המופיעים בפרסומות ובכל מידע המיועד לצרכן. בעניין זה אומרת נוקד כי "עוד בהיותי יו"ר השדולה למען הצרכן נתקלתי בעשרות תלונות של צרכנים אשר נזקקו לזכוכית מגדלת או משקפים על מנת לראות את 'האותיות הקטנות'. אני בטוחה שהשר יקבע בקרוב תקנות אשר יקלו על הצרכן בהבנת העיסקה בבואו לבצע אותה".

3. חוק הגנת הצרכן מעניק לצרכן זכות לבטל עסקה לרכישת נכס ואשר לגביה נעשתה הטעיה או ניצול מצוקה. אולם החוק כנוסחו היום, אינו מאפשר לצרכן לבטל עסקה מאותו טעם, בה רכש שירות( כמו אינטרנט, סלולר, שרותי רפואה דחופה ועוד), דבר היוצר אי צדק ולכן הרחבת סעיף 32 מאפשר ביטול עיסקה הן של רכישת נכס והן בעסקה למתן שירות, שנקשרה עקב הטעיה או ניצול מצוקה.

4. תיקון מהותי נוסף לאותו סעיף הוא מתן אפשרות לצרכן לבטל את אותה עסקה תוך זמן סביר מהיום שבו נודע לצרכן על ההטעיה או ניצול המצוקה וזאת במקום נוסח החוק הקיים, המעניק זכות ביטול רק בתוך שבועיים בלבד וכן מיום עשיית העסקה. משום שהטעייה או ניצול מצוקה מתגלים בדרך כלל בשלב מאוחר יותר ובאופן שאינו תלוי במועד עשיית העסקה , יש צורך בתיקון הסעיף .
בנוגע לסעיפים הנוגעים בניצול המצוקה אמרה נוקד: "לצערי, שיטות השיווק הפכו במקרים לא מעטים לאגרסיביות ומטעות. מאות אלפי צרכנים בהם קשישים, ילדים ואוכלוסיות חלשות מנוצלים, לפעמים בתדירות מבהילה, לעשיית רווחים קלים תוך עושק נוראי. תיקוני החוק הללו הם התחלה של התמודדות נחושה וממוקדת יותר לחיסול התופעה הזו".

5. תיקון סעיף העונשין בחוק כך שניתן היה להגיש כתבי אישום גם על הפרת הכללים הנוגעים לדרכי שיווק המכוונים לקטינים (כמו דוכנים ליד בית הספר) בנוסף לפרסומות המכוונות לקטינים. בהקשר זה ציינה נוקד: "בכנסת הקודמת, כמחוקקת, קידמתי חקיקה פרטית אשר נועדה לצמצם פרסומות המעודדות צריכת מזון לא בריא. אמשיך להביא שינויי חקיקה לצמצום צריכת מזון לא בריא. התיקון הנוכחי, מדגיש את החומרה שאנחנו כחברה מייחסים לאלו שפוגעים בבריאות ילדינו ומנצלים את פערי המידע".