האם אישה המתגוררת חצי שנה בארץ וחצי שנה בחו"ל זכאית לקצבת זקנה ?

בית הדין הארצי לעבודה השיב בדעת רוב בחיוב על שאלה זו וקבע כי במקרה הנדון הוכחה זיקה יציבה לישראל מצד המערערת שאין בה מן הזמניות או מן הארעיות
אתר פסק דין: האם אישה המתגוררת חצי שנה בארץ וחצי שנה בחו"ל זכאית לקצבת זיקנה כ"תושבת ישראל" ?

בית הדין הארצי לעבודה השיב בדעת רוב בחיוב על שאלה זו, וקבע כי במקרה הנדון, הוכחה זיקה יציבה לישראל מצד המערערת, שאין בה מן הזמניות או מן הארעיות.

המערערת, ילידת 1931 ובעלה יליד 1922, עלו לישראל מארצות הברית בשנת 1988 ולהם אזרחות ישראלית. המערערת שוהה כמחצית שנה מדי שנה, בארצות הברית, בעיקר לצרכי עבודתה כמתווכת דירות, והיא ובעלה הם אזרחי ארצות הברית ובעלי זכות בחירה בה והם אף מקבלים מטעם הביטוח הסוציאלי בארצות הברית קצבאות זקנה. לבני הזוג דירת מגורים בארץ, ואורח חייהם בישראל נושא אופי של חיי קהילה פוריים ותרומה לקהילה.עיקר נכסיהם של בני הזוג בישראל, בעוד שבעת שהותה בארצות הברית, מתגוררת המערערת בדירות שכורות לתקופות משתנות.

ע"פ החוק, היותו של המבוטח "תושב ישראל" הינה תנאי הכרחי (אך לא מספיק), להקמת הזכאות לקצבת זקנה.

השופטת נילי ארד קבעה, כי עצם שהייתו של אזרח ישראל בחו"ל לצרכי עבודה, לימודים וכדומה, אף לתקופה של למעלה משישה חודשים בשנה, אין די בה כדי להסיט בהכרח את "מרכז חייו" של אדם מחוץ לישראל, אך נדרשת זיקה יציבה בין תובע הקצבה לבין ישראל

עוד נקבע, כי ככל שהמאזניים הראייתיות מעוינות במשקלן, תעמוד למערערת כף הזכות בשים לב לתכלית ביטוח הזקנה. נפסק כי נסיבות המקרה מעידות על שהות בעלת אופי ארעי מחוץ לישראל, בעוד שזיקתה של המערערת לישראל נושאת אופי של קביעות, והיא המכרעת את הכף לקביעה לפיה יש לראות בה "תושבת ישראל".

בדעת מיעוט קבע השופט פליטמן, כי על פי שני פניו של מבחן מרכז החיים, יש לקבוע כי ישראל לא הפכה למרכז חייה של המערערת, זאת הן מבחינה אובייקטיבית, והן מבחינת תפיסתה הסובייקטיבית של המערערת את מרכז חייה.