בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של מנהל חברת בניה - ירצה 20 חודשי מאסר בגין אי העברת ניכוי מס במקור ואי הגשת דוחות במועד

בפסק הדין מובאת התשתית העובדתית לפיה בזמנים הרלוונטיים היה המערער מנהל בחברה אשר פעילותה העסקית היחידה היתה פרויקט להקמת חמישים יחידות דיור בפ"ת
בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופטים שפירא, גרשון וקיסרי, דחה (14.5.09) את ערעורו של שמשון פריצקר, מנהל חברות בניה מחיפה ואת ערעורן של החברות בניהולו, פריצקר יזמות בע"מ נכסים (93) בע"מ ופלא חב' לבנייה חדשנית בע"מ. בית משפט קמא גזר על פריצקר, בגין עבירות מס בשני תיקים פליליים, 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים לעבירה מסוג פשע, 6 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים לעבירה מסוג עוון וקנס כספי בסך 120,000 ₪. המדינה יוצגה ע"י עו"ד יבגניה קומרניצקי, מהלשכה המשפטית מחוז צפון של רשות המסים בישראל.

בפסק הדין מובאת התשתית העובדתית לפיה בזמנים הרלוונטיים היה המערער מנהל בחברה אשר פעילותה העסקית היחידה היתה פרויקט להקמת חמישים יחידות דיור בשכונת נווה עוז בפתח תקווה, פרויקט שקיבל ליווי פיננסי מהבנק הבינלאומי הראשון. מתכונת הליווי הפיננסי היתה שהבנק העמיד לחברה אשראי לביצוע הפרויקט כנגד הפקדה בבנק של הון עצמי ושעבוד המקרקעין עליהם הוקם הפרויקט. האשראי ניתן בחשבון הליווי, אליו נכנסים כל התקבולים לרבות סכומי המע"מ המתקבלים מרוכשי הדירות וממנו משולמים כל התשלומים הדרושים לביצוע הפרויקט. התשלומים מחשבון הליווי מתבצעים לאחר שניתן אישור מגורם שמונה ע"י הבנק. בשנת 2000 נקלעה החברה לקשיים כספיים אשר הובילו לפירוקה בשנת 2003.

מעובדות כתב האישום שהוגש ע"י מדור תביעות מס הכנסה, עולה כי הנאשם, בלי הצדק סביר, לא העביר לפקיד השומה במועד את המסים שנוכו במקור מהמשכורות ו/או התשלומים ששולמו לעובדים ו/או לקבלני משנה. כמו-כן, הנאשם, בלי סיבה מספקת, לא הגיש במועד את דוחות החברה לשנת 2001 ואת הדוחות על הכנסותיו לשנים 2002-2003. ומעובדות כתב האישום שהוגש ע"י הלשכה המשפטית מחוז צפון של אגף המכס והמע"מ, עולה כי הנאשמים והמנהל לא הגישו במועד את הדוחות התקופתיים, בתקופה שבין מאי 2001 ועד יולי 2003.

לפי המערערים, לעניין הכרעת הדין, מסקנתו של בית משפט קמא, כי לא נעשה די מאמץ כדי למנוע את ביצוע העבירות, שגויה. לדידם, למערער או לחברה לא היתה שליטה על הכספים בחשבון הליווי והבנק הוא שסרב לאשר את תשלומי הניכויים ומע"מ. לעניין גזר הדין, טוען המערער, הוא חורג באופן משמעותי מרמת הענישה המקובלת.

"מכל מקום, טענת המערער שלפיה הוא לא סבר שאיומים והפעלת לחץ על הבנק להפסיק את הפרויקט יגרמו לבנק לשלם את המסים או סברתו שנקיטת צעדים משפטיים לא תועיל ואף תגרום נזק לפרויקט ולרוכשי הדירות בו, מקימות יסוד להנחה, כי ההימנעות מנקיטה בהליכים כנגד הבנק היתה תוצאה של החלטה ששקל המערער, ולא מצב אליו נקלע בלא שתהיה לו שליטה בו", כתב כבוד השופט קיסרי בפסק הדין. לעניין גזר הדין, כותב כבוד השופט קיסרי: "לא ניתן לומר כי העונש שהוטל על המערער חרג ממדיניות הענישה שאותה התווה בית המשפט העליון, במידה המצדיקה התערבות של ערכאת ערעור או בכלל".