מנהלי חברה לייצור אביזרי חשמל שהורשעו בעבירות מע"מ ירצו החל ממחר מאסר בפועל

לפי כתב האישום שהוגש בשנת 2000 קרן המס הפלילי שנגרע מקופת המדינה בגין העבירות שביצעו בני הזוג עומד על כ- 1.9 מליון ₪
בית משפט העליון, כבוד השופט אדמונד לוי, דחה (26.5.09) את הבקשה לרשות ערעור שהגישו ישי וישראלה טולוצ'ינסקי, שהורשעו בבימ"ש השלום בחיפה בשורה של עבירות מע"מ. לפי כתב האישום, שהוגש בשנת 2000, קרן המס הפלילי שנגרע מקופת המדינה בגין העבירות שביצעו בני הזוג עומד על כ- 1.9 מליון ₪. לפיכך, ירצו בני הזוג טולוצ'ינסקי, את העונש שנגזר עליהם בערכאה הראשונה, הבעל ירצה 20 חודשי מאסר בפועל והרעיה תרצה 10 חודשי מאסר בפועל.

כתב אישום הוגש ע"י הלשכה המשפטית מכס ומע"מ מחוז צפון ברשות המסים בישראל נגד חברה לתעשיות טולוצ'ינסקי בע"מ, שעסקה ביצור אביזרי חשמל ועבודות חשמל ונגד המנהלים ובעלי המניות בחברה ישי וישראלה טולוצ'ינסקי מחיפה. כתב האישום הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה ברשות. עו"ד מרים סגל, מנהלת לשכה אזורית (יעוץ משפטי) מכס ומע"מ מחוז צפון, ייצגה את המדינה.
כאמור, כתב האישום מייחס לנאשמים שורה של עבירות על חוק מע"מ, לפי כתב האישום נמנעו הנאשמים למסור למע"מ את ספרי הנהלת החשבונות של החברה, למרות חובתם לעשות כן. בביקורת שנעשתה עלה כי הנאשמים השתמשו במרמה כדי להתחמק מתשלום מס ע"י שניכו מס תשומות ביתר, מבלי שהיו על כך מסמכים כדין ובכך שהגישו דוחות תקופתיים כוזבים בלי שדיווחו למע"מ על מלוא עסקאותיהם. יתרה מזאת, ב- 1996, בעקבות הסתבכות כלכלית, מכרו הנאשמים את החברה באופן פיקטיבי, תוך שהם שומרים לעצמם את האפשרות להמשיך ולהשתמש בחשבוניות המס שלה ובחשבון הבנק שלה, לצורך המשך עסקיהם וחתמו על הסכם מכירת החברה לקונה פיקטיבי. גם לאחר מכירת החברה, המשיכו הנאשמים להפעיל את החברה עד אפריל 1999 ואף הוציאו חשבוניות שלא כדין.

בית משפט השלום בחיפה גזר על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים וקנס בסך 240,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתם. על הנאשמת נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, קנס בסך 120,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתם. הוגשו ערעורים הדדיים, המאשימה על גזר הדין וקולת העונשים והאשמים על הכרעת הדין וגזר הדין. בית המשפט המחוזי בחיפה דוחה את ערעור הנאשמים לעניין הכרעת הדין למעט הרשעת הנאשם בעבירה של זיוף מסמך, ממנה זוכה. הערעורים לעניין גזר הדין, הן של המאשימה נגד קולת העונש והן של הנאשמים נגד חומרת העונש, נדחו. "אבהיר כי העונש שהוטל במקרה זה על הנאשמים נוטה לקולא. יתכן כי לו היה בימ"ש זה דן בעניינם של הנאשמים היה מטיל עליהם עונש חמור יותר. עם זאת, לנוכח מכלול הנסיבות, אין המדובר בעונש הסוטה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה ואשר מצדיק התערבות בימ"ש שלערעור, לא לקולא ולא לחומרא", כתב כבוד השופט שפירא בפסק דינו.