המנכ''ל לשעבר של ויטה פרי גליל הגיש בקשת פירוק נגד חברת האחזקות של התשלובת לבית המשפט המחוזי בתל אביב

זאת על סמך חוב שחייבת לו החברה בשל העסקתו כמנכ"ל בסך כולל של למעלה מ-1 מיליון ₪
המנכ"ל לשעבר של תשלובת ויטה פרי גליל- זאב בירנבוים, הגיש היום בקשת פירוק נגד חברת האחזקות של התשלובת – חברת ויטה-פרי גליל בע"מ לבית משפט המחוזי בתל-אביב. זאת על סמך חוב, שחייבת לו החברה הציבורית בגין העסקתו כמנכ"ל בסך כולל של למעלה ממיליון ₪ . סכום החוב כולל בין היתר, תשלומים שהחברה הציבורית נותרה חייבת לו בגין שכר עבודה, ניכויים למס הכנסה, ביטוח לאומי ובריאות שנוכו משכורתו, אך לא שולמו בפועל, וכן תנאיי פרישה, בהתאם להסכם העבודה שנחתם עימו.

בבקשתו טוען בירנבוים כי לא רק שפיטוריו המיידים והמפתיעים במהלך חודש ינואר אחרון נעשו בחוסר תום לב, תוך פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו כמנהל בכיר במשק הישראלי, אלא שחרף פניות מרובות אל נציגי התשלובת נמנעו אלה מלהסדיר את חובה של התשלובת כלפיו, הגם שחוב זה כלל איננו שנוי במחלוקת. זאת בניגוד לעובדים אחרים של החברה הציבורית, אשר קיבלו, עם הפסקת עבודתם, את מלוא שכרם והתנאים הסוציאליים המגיעים להם.

בירנבוים טוען בבקשתו כי חרף ניסיונות הבראה ותוכניות התייעלות וצמיחה מסיביות, שיישם בתקופת כהונתו כמנכ"ל התשלובת, ועליהן זכה לשבחים רבים (לרבות מדירקטוריון החברה הציבורית) תוכניות אשר אף הגדילו משמעותית את הרווחיות התפעולית של התשלובת והעמידו אותה על עודף תזרימי שנתי (לפני הוצאות מימון) בסך של כ-25 מיליון ₪, ניצבה התשלובת, ערב פיטוריו של מר בירנבוים, על סף קריסה מוחלטת, עקב כישלונם של בעלי השליטה בתשלובת לגרום לכך, שהתשלובת תישא בהוצאות המימון הכבדות שרבצו עליה.

על פי נתוני התשלובת עצמה ודו"חות כספיים של התשלובת, נכון למועד בו הורה בית משפט המחוזי בחיפה על מתן צו לכינוס נכסים על נכסי החברות הבנות לבקשת הבנקים, עמדו לחברה הציבורית חובות בסכומים של מאות מיליוני שקלים, לרבות כלפי בעלי תפקיד מטעמה.

בירנבוים טוען כי לאחר מכירת פעילותן של החברות הבנות לידי חברת קורופליי (בעלי רשת חנויות המזון חצי חינם) בבעלות זכי שלום יחד עם כוונתה של החברה הציבורית לוותר על סימני המסחר בתשלובת ויטה, שעודם מצויים ברשותה, תתרוקן החברה מנכסיה המיידים ולא יהא בידה לפרוע את מלוא חובותיה לנושיה.


בנסיבות אלה, טוען בירנבוים, כי אינו יכול להשלים עם מצב בו נושי החברות הבנות, הבנקים וקבוצות משקיעים עוסקים במכירת חיסול של נכסי התשלובת והחברה הציבורית, מבלי שקולו, כמו גם קולותיהם של נושים ישירים נוספים של החברה הציבורית, ישמע, ולכן לא נותרה בידו הברירה אלה לפנות בבקשה לפירוק החברה הציבורית.