החבילה מניו זילנד לא נמסרה והוחזרה לחו"ל - רשות הדואר תפצה

חבילה ששלח התובע מניו זילנד לארץ לא נמסרה והוחזרה לחו"ל; בית המשפט קבע כי הדואר יפצה אותו ב 1,200 שקלים
חבילה ששלח התובע מניו זילנד לארץ לא נמסרה והוחזרה לחו"ל. בית המשפט קבע כי הדואר יפצה אותו ב 1,200 שקלים. מדווח אתר פסק דין.

בתחילת חודש אפריל 2008 שלח התובע למשפחתו חבילה מניו זילנד לישראל באמצעות הדואר. עלות משלוח החבילה היה 102.11 דולר. החבילה שהכילה מתנות וחפצים שונים, הגיעה לישראל בסוף אפריל, והועברה לסניף הדואר בקרית יובל בירושלים. לטענת התובע, אימו, אליה שלח את החבילה, לא קיבלה כל הודעה בדבר הגעת החבילה, ואף פנתה מיוזמתה מספר פעמים לסניף הדואר, אך שם נמסר לה כי החבילה טרם הגיעה וכי זמן הגעת חבילה מסוג זה עומד על כחודשיים. בסוף חודש מאי, נשלחה החבילה חזרה לניו זילנד על ידי דואר ישראל.

התובע הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בה דרש פיצוי של 3,000 שקלים, הכולל הוצאות, דמי משלוח חוזרים ופיצוי חומרי ונפשי.

דואר ישראל טענה, כי שלחה שתי הודעות בדבר הגעת החבילה, אך איש לא הגיעה לאסוף אותה, ולכן, משלא נאספה החבילה בתוך למעלה מ 30 ימים, נשלחה חזרה לניו זילנד.


רשלנות הדואה אינה חמורה

השופט אברהם טננבוים מבית המשפט לתביעות קטנות בי-ם קבע, כי דואר ישראל התרשלה בכך שהחזירה את החבילה לשולח בלא סיבה מוצדקת, אך הפיצוי לו זכאי התובע, מוגבל לפיצוי הקבוע בחוק.

השופט דחה את טענת הדואר לפיה החבילה לא נדרשה חרף שתי הודעות שהונחו בתיבת הדואר של הנמענת, וקבע כי בנסיבות המקרה, בהן אימו של התובע ידעה על משלוח החבילה ואף פנתה בעצמה על מנת לברר את מועד הגעתה, הרי שלו הייתה מקבלת את הודעות חברת הדואר, ודאי הייתה ניגשת לסניף ואוספת את החבילה.

יחד עם זאת נקבע, כי אי מסירת החבילה והחזרתה לשולח נעשתה בשוגג, ולכן אין לראות ברשלנות הדואר כ"רשלנות חמורה". נקבע, כי התובע זכאי לפיצוי הקבוע בחוק בסך 840 שקלים (205$) , וכן לפיצוי של 360 שקלים בגין הוצאות ועוגמת נפש, ובסך הכל 1,200 שקלים.