בג"ץ החליט כי על המדינה לגבש תוך 60 יום כללים בעניין פרסום הערכות השווי הנערכות עבור המדינה במסגרת עסקאות למכירת נכסים שבבעלותה

התנועה לאיכות השלטון ביקשה מהמדינה להסביר מדוע לא יקבעו מדיניות לפיה תפורסמנה הערכות השווי הנערכות עבורה במסגרת עסקאות למכירת נכסים שבבעלותה
בג"ץ החליט היום בעתירת התנועה לאיכות השלטון כי על המדינה לגבש תוך 60 יום כללים בעניין פרסום הערכות השווי הנערכות עבור המדינה במסגרת עסקאות למכירת נכסים שבבעלות המדינה. לרבות בעניין פרסום תוכן הערכות השווי מעבר "לשורה התחתונה" (סכום שווי ). בדיון ישבו הנשיאה דורית בייניש והשופטים גרוניס ורובינשטיין.
בעתירה שהוגשה בשנת 2006 ביקשה התנועה צו על תנאי נגד ממשלת ישראל, רוה"מ, ועדת השרים לענייני הפרטה, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר והיוהמ"ש הדורש מהם להסביר מדוע לא יקבעו מדיניות לפיה תפורסמנה הערכות השווי הנערכות עבור המדינה במסגרת עסקאות למכירת נכסים שבבעלות המדינה.

עניינה של העתירה הינה חובתן של רשויות מינהליות לפרסם ברבים ומיוזמתן מידע מלא ואמיתי לגבי שווי נכסי מדינה אותם הן מוכרות. בעתירתה כותבת התנועה, כי "רשויות המינהל חייבות בפרסום זה, כי אין הן אלא נאמן של הציבור, ובפרט נאמן הציבור כבעלי הנכסים הנמכרים. רשויות המינהל חייבות בפרסום זה מכח זכות הציבור לדעת על פעולות ממלאי תפקידים ציבוריים. זכות הציבור לדעת מבטיחה את המשטר הדמוקרטי, בכך שהיא מציידת את הציבור בידע הדרוש לו להכרעה בקלפי; זכות הציבור לדעת מבטיחה את האפשרות לאכוף את חובות ממלאי תפקידים אלה על פי הדין המינהלי ואף לאכוף חובות החלות עליהם באופן אישי – חובות אישיות בדין המינהלי, בדיני נזיקין ובדין העונשי".
למעשה, ללא קבלת המידע, חובות חשובות בדין הופכות ל"אות מתה", שכן איך אפשר לעתור נגד מכירה במחיר בלתי סביר אם אין את קנה המידה לבחינת סבירותו (הערכת השווי)? איך אפשר לגלות שממלא תפקיד מעל בתפקידו במכירה עד כדי חבות בנזיקין או אף עבירה פלילית או משמעתית? זכות הציבור לדעת היא האמורה להבטיח שהדין לא יהפוך אות מתה, וכי ניתן יהיה לאכופו בענין מכירת נכסי מדינה השייכים לציבור.
את התנועה ייצג בדיון עוה"ד דניאל קירס.