ביהמ"ש: בעל חברה שהינו עו"ד רשאי לייצג את החברה בבימ"ש לתביעות קטנות

בית המשפט העליון השיב בחיוב על שאלה זו וקבע כי כאשר בעל העסק אינו עוסק בעריכת דין בשנתיים עובר למקר - אין מנוס אלא להתיר לו לייצג את החברה
אתר פסק דין: האם רשאי מנהל חברה שהינו עו"ד בהכשרתו, לייצג את החברה בבית המשפט לתביעות קטנות ?

בית המשפט העליון השיב בחיוב על שאלה זו, וקבע, כי בנסיבות המקרה הנדון, כאשר בעל העסק אינו עוסק בעריכת דין בשנתיים עובר למקרה, והוא בעל הדין הטבעי ביותר, הרי שאין מנוס אלא להתיר לו לייצג את החברה.

המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבה בבית המשפט לתביעות קטנות בעניין אי התאמת מערכת ריהוט שרכשה למידות ביתה. המשיבה יוצגה על-ידי מנהלה, עורך דין בהכשרתו, ואילו המבקשת, לא יוצגה במהלך הדיון. בעקבות המלצת בית המשפט, הצדדים התפשרו והפשרה קיבלה תוקף של פסק דין.

לטענת המבקשת, לו היתה מיוצגת לא היתה מסכימה להסדר הפשרה.

סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט קובע, כי יצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. לפי הסעיף, רשאי בית המשפט להתיר לבעל דין אחד להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, אך במקרה כזה, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג.

השופטת ארבל קבעה, כי כאשר אחד מבעלי הדין הוא עורך דין במקצועו או בהכשרתו, חייב בעל הדין ליידע בכך את בית המשפט. במקרה כזה, על בית המשפט להחליט אם להתיר את הייצוג, ולשם כך עליו קודם כל להציג את הסוגיה בפני הצד שכנגד, ולאחר מכן עליו לתת דעתו לנסיבות המקרה הספציפי, ובכלל זה לרצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור עורך דין מטעמו; עניינה של התביעה, גובהה וכו'.

נקבע, כי במקרה הנדון, יש להתיר לבעל העסק לייצג את החברה בהיותו בעל הדין הטבעי ביותר, אך עם זאת היה ראוי לדון בכך, ליתן היתר ייצוג במסגרת החלטה כתובה של בית המשפט, וכן לשקול מתן היתר ייצוג גם לצד שכנגד. למרות זאת, נקבע כי אין מקום לבטל את החלטות הערכאות דלמטה שכן לא נגרם למבקשת עיוות דין.