הגבלת תחולת ההטבות לנכים שהגיעו לגיל זקנה פוגעת בשוויון אך מידתית

העותרות טענו כי סעיף התחולה אינו חוקתי שכן הוא מפלה באופן שרירותי בין נכים שהגיעו לגיל זקנה לפני המועד הקובע לבין נכים שהגיעו לגיל זקנה לאחר התאריך האמור
במסגרת תיקון לחוק הביטוח הלאומי תוקנו חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, באופן המעניק הטבות חדשות לנכים שהגיעו לגיל זקנה. ע"פ התיקון, הוראות החוק המיטיבות חלות רק על נכים שהגיעו לגיל זקנה החל מיום 1.1.2002, וכך גם לגבי הסכם הניידות.

העותרות טענו כי סעיף התחולה אינו חוקתי שכן הוא מפלה באופן שרירותי בין נכים שהגיעו לגיל זקנה לפני המועד הקובע (1.1.2002), לבין נכים שהגיעו לגיל זקנה לאחר התאריך האמור.

השופטת נאור קבעה, כי סעיפי התחולה אכן פוגעים בזכות לשוויון ויוצרים הפליה בין הנכים הקשישים, אך מדובר בפגיעה מידתית שכן החוק הינו לתכלית ראויה - הטבת מצב הקשישים, ומקיים את מבחני המידתיות.

עוד נקבע, כי יש להימנע ממצב בו תימנע המדינה בעתיד מלחוקק חוקים מיטיבים מתוך ידיעה כי אין דרך להגביל את תחולת ההטבה בזמן.

השופט רובינשטין הוסיף, כי גם אם הפגיעה בשוויון הינה מידתית, הרי שנותר טעם בעייתי בשלילת ההטבה מנכים קשישים ש"חטאם" הוא בכך שנולדו לפני חבריהם.