אקסלנס: מלחמת סחר? הנדל"ן הרבה יותר מסוכן

אקסלנס

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית לשוק הנדל"ן בארה"ב: "מלחמת הסחר? נדל"ן הרבה יותר מסוכן. ההידרדרות בשוק הנדל"ן נמשכת בהילוך איטי ולכן יחסית חומקת מהרדאר. לפני שבועיים פורסמו בארה"ב סקר הקבלנים, שהפתיע בירידה, הראשונה בשנת 2019, וזאת למרות ירידת התשואות החדה שהייתה צריכה דווקא לתמוך בענף.

התחלות הבניה בארה"ב מדשדשות להן ללא שיפור כבר שנתיים. בשבוע שעבר דווח כי הירידה במכירות בתים בארה"ב נמשכה גם בחודש מאי. והשיא - שלמרות נפילת הריבית על משכנתאות, בשבוע שעבר דווח כי מחירי הבתים (מדד קייס-שילר ל-20 הערים הגדולות( נותרו ללא שינוי בחודש אפריל ובמגמת התקררות שנתית שנמשכת כבר שנה, ושאם תימשך תביא את השינוי השנתי במחירי הדירות בארה"ב לקיפאון כבר בסוף השנה/תחילת 2020.

ועדיין, סביר שירידת התשואות החדה שהתחדשה בחודשים האחרונים כן תיתן בקרוב סימנים מזויפים של התאוששות אך להערכתנו, בשלב מאוחר כ"כ של המחזור יידרשו הפחתות ריבית משמעותיות יותר של כ-300 נ"ב האחוז כדי לאושש את השוק לזמן ממושך. כלומר- אנו כן צופים סימנים מסוימים של התאוששות בקרוב בנתוני הנדל"ן" , קפיצה של חתול מת". בישראל התחלות הבנייה ירדו כזכור בתקופה מרץ-אפריל , אך השאלה הגדולה היא לאן ילך שוק הנדל"ן עם סיום תוכניות מחיר למשתכן ותמ"א".

כהנוביץ גם מתייחס לזינוק האחרון בשער השקל מול רוב המטבעות המובילים וכותב כי "השקל מזכיר לבנק ישראל שלא לחכות לנס – צריך להוריד את הריבית". לדבריו, "לאט נופל האסימון – ריבית שהופחתה כבר לא תחזור לעלות באופן בר קיימא – 'נגעת נסעת'... גם הממשלה שלנו התפתתה לקח את ההוזלה שחוותה בעלויות המימון של השנים האחרונות ומצאה כבר למי לחלק אותן. במידה שהריביות יחזרו לעלות ועלויות המימון של הממשלה יעלו – לא יהיה לה קל ללכת לכל אותם סקטורים שהעלתה להם שכר ולבקש בחזרה את הכסף, כך שהיא תתפתה לקצץ בכל מיני מקומות נוחים, שיביאו את הכלכלה למקום פחות טוב ממה שהיתה לפני הפחתות הריבית. כלומר – גם הממשלה כבר לא יכולה לעמוד בסביבת ריבית שעמדה בה בעבר".

כהנוביץ מתייחס גם לפריצת יעד הגרעו ואומר כי "אולי, בלי להתכוון, פריצת הגרעון היתה אנטי מחזורית והצילה את המשק מהאטה – נתונים שוטפים של הלמ"ס מלמדים שחלקים משמעותיים מהכלכלה הישרלאית נכנסו בשנה האחרונה לקיפאון, ביניהם אפשר לציין גם את הקיפאון בהשקעות בנדל"ן. כך שהמדיניות הפיסקלית המרחיבה שיושמה בהיקף לא ברור, אך כנראה מעל אחוז מהתמ"ג... תמכו בצריכה, בהשקעות ובהשקעו ואיפשרו לצמיחה להגיע לבסוף ל-3.2%. אם התמריצים הפיסקליים לא תרמו לצמיחה אז לא היה עוזר אם היינו שומרים אותם לתקופה של האטה חמורה יותר".