הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות אורי גרינפלד

פסגות

התשואות בשוק האג"ח העולמי קורסות

התשואה על אג"ח אמריקאית ל-10 שנים ירדה מאז אמצע אפריל ב-48 נ"ב, ירידה דומה לזו שנרשמה בנובמבר-דצמבר של שנה שעברה. כתוצאה מכך השיפוע של עקום התשואות בחלק שבין האג"ח ל-3 חודשים והאג"ח ל-10 שנים ירד שוב לטריטוריה שלילית ועומד על 21- נ"ב. בנוסף לכך, ירידת התשואות היא כאמור גלובאלית כאשר ממשלת גרמניה למשל מוכנה שתשלמו לה כל שנה 0.2% תמורת הזכות לממן אותה ל-10 שנים.

ירידת התשואות נובעת גם מחששות המשקיעים מההשלכות של הצעדים האחרונים של טראמפ אבל גם מעוד ועוד סימנים להמשך ההאטה בכלכלה הגלובאלית בכלל ולשינוי כיוון בכלכלה האמריקאית בפרט. כך למשל מדד מנהלי הרכש של התעשייה הסינית ירד בשבוע שעבר לרמה של 49.4 נק', רמה שמלמדת לא רק על התכווצות בסקטור התעשייה הסיני אלא גם על כך שהייצוא הסיני צפוי להיפגע באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה. לכן, גם אם שוקי האג"ח באירופה ויפן נראים כאילו הם עברו לממד ה-upside down מהסדרה "דברים מוזרים" וקשה להסיק מהם משהו לגבי העתיד, שוק האג"ח האמריקאי מלמד אותנו באופן ברור שחששות המשקיעים מהאטה הולכים ומתגברים. אם ניתן ללמוד משהו מהעבר הרי שבמידה ואכן המשק האמריקאי בדרך להאטה (מה שכאמור הופך להיות ברור יותר ויותר לפי הנתונים האחרונים), לשיפוע העקום יש עוד הרבה לאן לרדת כאשר בשני המחזורים האחרונים הוא הגיע בשפל לרמה של 60- ו-80- נ"ב, בהתאמה.

מלחמת הסחר עולה שלב נוסף
לפני שנפרט את כל האירועים האחרונים בגזרת מלחמת הסחר נאמר רק באופן ברור: את זה לא ראינו מגיע. נכון, כבר למעלה משנה שאנו דבקים בהערכה שמלחמת הסחר לא הולכת לשום מקום ושהיא תמשיך ללוות אותנו גם בשנים הבאות אך הערכה זו התבססה על כך שמלחמת הסחר היא תוצאה של מאבק שאינו ניתן להכרעה בין סין לארה"ב על ההובלה העולמית בענפי הטכנולוגיה. בשום מקום לאורך הדרך לא חשבנו שטראמפ יהפוך את האיום בהטלת מכסים לכלי המרכזי שלו להשגת מטרות שאינן קשורות לסחר חוץ. האיום האחרון על מקסיקו מהווה להערכתנו עליית סיכון משמעותית לכלכלה ולשווקים שכן הוא הופך את המדיניות של טראמפ לבלתי צפויה אפילו יותר ממה שהיתה עד כה.

התפתחויות אחרונות:
· סין איימה על ארה"ב שהיא תפעל לצמצום הייצוא של מתכות נדירות. אמברגו סיני על מתכות נדירות הוא אחד הכלים המרכזיים שהזכרנו כבר ביולי של שנה שעברה (ושוב במייל מלפני שלושה שבועות) במסגרת סקירת האפשרויות העומדות בפני ממשלת סין. צעד כזה עלול לפגוע לא רק בצרכן האמריקאי שיאלץ לספוג עלייה במחירים של מוצרים שונים כמו טלפונים ניידים, מחשבים, טלוויזיות ועוד, אלא גם בפירמות בכל העולם שכן מדובר על פגיעה בייצור של מוצרי טכנולוגיה רבים ומגוונים כמו כוננים קשיחים, שרתי מחשוב, רכבים, סיבים אופטיים, ציוד רפואי ועוד.

· בנוסף לכך, סין החלה לפי ההערכות להכין רשימה שחורה של חברות אמריקאיות שאין "אמינות" על מנת להגיב לצעד של טראמפ נגד וואווי. לא ברור עדיין מי החברות שיכנסו לרשימה ומה בדיוק הצעדים שסין תנקוט נגדן אך ברור שנעים זה לא יהיה.

· טראמפ רצה חומה. טראמפ לא קיבל חומה. טראמפ ראה שמכסים זה דבר שהוא כן מקבל. טראמפ איים על מקסיקו שאם היא לא תשתלט על משבר המהגרים ותמנע את הכניסה שלהם לארה"ב הוא יטיל החל מה-10 ביוני מכס של 5% על כל היבוא האמריקאי ממקסיקו. אם זה לא מספיק ברור אז טראמפ גם ציין שמדי חודש הכס על היבוא ממקסיקו יעלה עד שיגיע לרמה של 25% באוקטובר. בניגוד למכסים שהוטלו על סין (עד כה), מכס על כל היבוא ממקסיקו יבוא לידי ביטוי באופן מידי בפגיעה בצרכן שכן ארה"ב מייבאת ממקסיקו בעיקר מוצרי ביניים שמורכבים מיד לאחר מכן בארה"ב (בעיקר חלקי רכב ומוצרי אלקטרוניקה).

בנוסף, בניגוד למקרה הסיני, הפגיעה של מכס על יבוא ממקסיקו בפירמות עשויה להיות קשה יותר שכן ארה"ב מייצאת גם במקרים רבים (כמו בענף הרכב) אותם מוצרים שמיובאים תלויים גם בייצוא של חומרי גלם מארה"ב למקסיקו קודם לכן. במילים אחרות, אם המטבע יקזז חלק מהעלייה במחיר היבוא (הפזו נחלש ב-3% מולד הדולר, מה שמקזז כמעט לגמרי את המכס הראשוני), הוא גם יוריד את מחיר הייצוא כך שבסופו של דבר הפגיעה עדיין תורגש.

· טראמפ הוציא את הודו מרשימת המדינות שמקבלות פטור מיוחד ממכס ובכך הוא למעשה מטיל מכס על סחורות בשווי של 5.6 מיליארד דולר. מדובר אמנם על סכום קטן ביחס למכס על סין ומקסיקו אך העובדה שטראמפ מבטל את מעמדה של הודו (שניתן לה במסגרת תוכנית משנות ה-70 של המאה הקודמת) מעלה את החשש שמדינות מתפתחות נוספות יאבדו גם הן את הפטור בעתיד.