שר התחבורה, ישראל כ"ץ: "אם ראש הממשלה, ושרי הביטחון והאוצר יבקשו לשקול מחדש את החלטתם בעניין פינוי שדה דב – אשמח ואתמוך"

ישראל כץ

במהלך ועידת ישראל לתעופה 2019 שנערכה בסוף השבוע האחרון בתל אביב, נערכו דיונים סוערים בעתידו של שדה דב. הוועידה ריכזה אליה כ-800 בכירי תעשיית התעופה הישראלית – טייסים, חברות תעופה, תעשיות אוויריות ואורחים מחו"ל, מאיגודי הטייסים הבינלאומיים והאירופים.

קברניט מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים שפתח את הוועידה, הזמין את טייסי סעודיה ונסיכויות המפרץ להשתתף בוועידה בשנה הבאה. "תעופה היא עניין לאמיצים. בואו לוועידה בשנה הבאה ונקבל אתכם בלחיצת יד איתנה," אמר. עוד אמר כי אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל התיירותי שלנו. "בישראל היו השנה 4 מיליון תיירים. זה יפה, אבל רק בוונציה היו 11 מיליון ובתוניסיה – 20 מיליון."

מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, שהיה ראשון המברכים, ענה למידן בר ואמר – "אם הטייסים הסעודים ומהמפרציות יסכימו להגיע – נעניק להם ליווי אווירי מכובד עד לנחיתה." האלוף נורקין התייחס בדבריו להרחבה לאיומים על התעופה האזרחית, וקיומה בשעת חירום ובשעת מלחמה. נורקין גילה כי "הצגנו למנהל התעופה האזרחית האמריקנית במשך יום שלם איך אנחנו מגינים על תעופה אזרחית בשעת חירום ולחימה – והוא השתכנע שאפשר לקיים תעופה אזרחית גם כשנופלים טילים." מפקד חיל האוויר אמר עוד, כי התעופה תורמת ליציבות איזורית, ומתקיימים תרגילים משותפים עם המדינות השכנות. "מדינת ישראל היא פחות מבודדת, פחות ‘stand alone’ מבעבר והיא יותר חלק מרשת של חילות אוויר, שלומדת מחבריה ומעניקה להם מניסיונה."

שר התחבורה, המודיעין ומ"מ שר החוץ, ישראל כ"ץ, הבטיח כי "תוך 12 עד 15 שנה יוקם אי מלאכותי מול חופי הארץ, ועליו ייבנה שדה תעופה. הנושא כבר נמצא בתהליכים." בעניין תכנון סגירת שדה דב ב-1 ביולי השנה, אמר כ"ץ, "אני שר תחבורה, באתי לפתוח שדות תעופה – לא לסגור אותם. אם ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, הממונים על הנושא, יסכימו לשקול שנית את החלטת הסגירה – אני אשמח ואתמוך בזה."

כשניסה השר כ"ץ לדבר על השדה המשלים לנתב"ג – שיש לו שתי חלופות: שדה נבטים בנגב ורמת דוד בצפון – התפרצה לבמה אחת מקבוצת מפגינים נגד הקמת השדה ברמת דוד וטענה בלהט ש"אסור להקים את השדה ברמת דוד – זו בכייה לדורות." כ"ץ התייחס למחאה באדיבות רבה והזמין את המפגינה לומר את דבריה למיקרופון. עם שוך הסערה אמר שכך או כך – החלטה חייבת להתקבל, וכי "בינתיים מתקיימת בדיקה תכנונית על שני השדות."

השר היה נחרץ מאוד כשדיבר על ענייני ביטחון. "פגיעה בתשתיות תעופה היא קאזוס בלי (עילה למלחמה)" אמר. "מי שנסה לפגוע בהן – ייתקל בתגובה חריפה ביותר."

גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על, פתח את דבריו בקביעה, כי "אנחנו המדינה היחידה בעולם שמפקד חיל האוויר מדבר לפני שר התחבורה". מעבר להומור, הוסיף, מדובר במשמעות עמוקה. "בישראל אין ראייה כוללת של התעופה, וכל אחד מושך לכיוונו לפי אינטרסים פרטיים ולא ציבוריים". גונן הביע תרעומת על הפרספקטיבה צרת אופקים של הממשלה. הוא דיבר על תחרות לא שיוויונית שמתבטאת בכך שיש חברות תעופה שרשאיות לטוס למזרח מעל סעודיה, והממשלה אינה עושה מאומה לאפשר זאת גם לאל על.

 "אנחנו נאלצים לטוס שעתיים יותר מהמתחרים. אנשי עסקים לא רוצים שנבזבז את זמנם היקר. בנוסף, עלויות הדלק והטיסה יקרות יותר בגלל משך הטיסה הארוך יותר". הוא דיבר גם בגנות חוסר השוויון מול טורקיה, שמפעילה 12 טיסות ביום מאיסטנבול לנתב"ג, אך אל על מנועה לטוס לאיסטנבול מטעמי בטחון. "ניתן פייט רציני לחברות הלואוקוסט, " הבטיח וקבע ש"נתב"ג ייסתם בעוד כשנתיים".

מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, היה התקיף ביותר בדבריו. הוא תקף בחריפות את החלטת הממשלה לסגור את שדה דב. "האוצר מתנהג בעניין שדה דב ככריש נדל"ן. הם יודעים כי ברגע שיורד השאלטר בשדה דב – יעלה ערכו של כל דונם אדמה במיליון דולר. אין שום בעיה משפטית עם בעלי הקרקע הפרטיים, מוליכים אותנו שולל בעניין הזה." המנכ"ל הציג את התוכנית המקובלת על ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ולפיה יוקמו בפינה הדרום מזרחית של השדה מבני מגורים, ועדיין השדה יוכל לתפקד היטב "כדוגמת City Airport בלונדון, להמריא טיסות לכל היעדים באירופה, ולשרת 2,000,000 נוסעים בשנה. המדינה צריכה להחליט מה יותר חשוב: תשתיות תעופה או נדל"ן למיליארדיון העליון."

דגן תקף גם את שדה התעופה החדש רמון-אילת, ואמר "כולם יודעים שרמון הוא כישלון. אף אחד לא רוצה לעבור שם, ומי שעבר פעם אחת – לא רוצה לחזור על זה." יחד עם זאת, הוסיף דגן – "אפשר לתקן את כל הליקויים תוך שבועיים."

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, ערך השוואה בין תחום התובלה הימית לבין התובלה האווירית. לדבריו, אין מקום לחברות תעופה ישראליות כה רבות. הוא בעד מיזוגים בענף התעופה. "ניסינו להתאחד עם חברת התעופה סאנדור, אבל זה הוכשל. אנחנו ממשיכים לחפש עם מי להתמזג, כי בכל העולם מתמזגים".
עופר גלבוע, מנכ"ל ובעלים של חברת הקרגו קאל, גילה שהוא הקים עוד חברת קרגו בבלגיה, משום שישראל לא יכולה לשמש HUB . קאל והחברה הבלגית יעבדו בשיתוף פעולה. הוא אמר כי חברת קאל צמחה פי 3 ב-9 השנים האחרונות, והציע רשימה של צעדים, שחברות תעופה אחרות יכולות ללמוד מהצמיחה המטאורית של קאל.

עו"ד רפי מלמן שותף בכיר במשרד מ. פירון ושות', המייצג את איגוד הטייסים וחברות התעופה בהליך חקיקת חוק הטיס ציין בפאנל שעסק בעתיד המרחב האווירי מבחינת טכנולוגיה, רגולציה ומשפט, כי "ברור לנו, שנוכח המהפכה האדירה המתרחשת נגד עינינו, ולא מדובר רק ברחפנים או כלי טיס קטנים המופעלים מרחוק אלא גם כלי טיס גדולים, - מדובר באסדרה מקיפה ולא פשוטה בכלל, שתחייב גם מאמץ בינלאומי נרחב.

במסגרת הליכי החקיקה מול רשות התעופה האזרחית, מעורבים גורמים רבים כמו משרד המשפטים, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, המשרד להגנת הסביבה ועוד, ולאור ההשלכות מרחיקות הלכת מבחינת בטיחות, רצוי לאחד את הכוחות ולשלבם במסגרת רשות אחת, כפי שנעשה בתחום הסייבר."

אחד מרגעי השיא של הוועידה היה הענקת אות "יקיר התעופה" לאריק בקוס, בנו של מישל בקוס, קברניט איר פראנס שנחטף לאנטבה ב-1976 וסירב לנטוש את נוסעיו היהודים והישראלים. "לאבי היה קשר מיוחד לישראל וכל השנים הקפדנו לציין את ה-3 ביולי (יום שחרור החטופים)," סיפר אריק. "אבי נקשר במיוחד לסורין הרשקו, הפצוע הקשה ביותר מהמבצע, הקפיד לבקר אותו בכל פעם בה הגיע לישראל והתייחס אליו כאל בן. לעולם נהיה אסירי תודה למדינת ישראל על שהצילה את חיי אבי וחיי כל החטופים במבצע קומנדו מזהיר."

אות יקיר התעופה הוענק בכנס גם ליצחק רז (רזצ'יק), החוקר הראשי של משרד התחבורה, ד"ר יוסי לשם, וד"ר אבי ארבל.