ההסתדרות עתרה לבג"צ לאפשר לנציגי העובדים להשתתף בהליכי מינוי מנכ"לים בחברות ממשלתיות

לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים מצד רשות החברות להצר את פעולותיהם של נציגי העובדים בדירקטוריונים שאף אסרה על שיתופם בהליכים לבחירת מנכ"לים בחברות ממשלתיות או הפסקת כהונתם, הגישה ההסתדרות עתירה לבג"צ במטרה לאפשר לעובדים לשוב ולהיות מעורבים בהחלטות אלו כפי שהיה בעבר
ההסתדרות, באמצעות היועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר והמשנה ליועמ"ש עו"ד יפתח הלינג, הגישה עתירה לבג"צ בדרישה לביטול הנחיית רשות החברות הממשלתיות לחברות הממשלתיות השונות, המונעת מנציגי העובדים בדירקטוריונים שלהן להשתתף בהליכים למינוי מנכ"ל ולהפסקת כהונתו.

על פי החוק, בכל חברה ממשלתית שמעסיקה למעלה מ-100 עובדים יכהנו שני נציגי עובדים בדירקטוריון. מדובר במודל של שיתוף עובדים שמקובל בעולם המערבי בכלל ובאירופה בפרט.

בתקופה האחרונה ההסתדרות עדה לניסיונות מצד רשות החברות להצר את פעולותיהם של נציגי העובדים בדירקטוריון. במסגרת זו הרשות מנחה את החברות הממשלתיות לא לשתף את נציגי העובדים בדירקטוריון בדיונים הנוגעים לבחירת מנכ"ל חברה ממשלתית או להפסקת כהונתו.

ההסתדרות עותרת לבג"ץ כנגד הוראות חוזר זה. במסגרת העתירה, טוענים עו"ד יחיאל שמיר ויפתח הלינג, כי ההוראה בחוזר עומדת בניגוד להוראות חוק החברות הממשלתיות והיא לוקה בחוסר סבירות שכן היא חותרת תחת התפיסה המבקשת לשלב נציגים של העובדים בניהול החברות הממשלתיות.

ההסתדרות טוענת כי החוק והתקנות קבעו הסדר ממצה לפיו נציגי עובדים יכהנו בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות כדירקטורים לכל דבר ועניין, כאשר אין להצר את צעדיהם בדרך של מתן פרשנות מרחיבה לאיסור על ניגוד עניינים.

עוד נטען בעתירה כי נציגי העובדים בדירקטוריונים כלל אינם נגועים בניגוד עניינים מובנה, כאשר השיקול של טובת העובדים הוא שיקול שכל דירקטוריון רשאי ונדרש לשקול מבחינת דיני התאגידים ובדיוק לשם כך קבע המחוקק כי יש לשלבם בדירקטוריון. עוד טוענת ההסתדרות כי האינטרס של העובדים משיק לאינטרס של החברה לפעול כ"חברה בת קיימא" לאורך שנים, מכיוון שהיא מהווה מקור לפרנסתם, וזאת להבדיל ממנהליה הבכירים של החברה שבאים "לעשות את הקדנציה שלהם" ולהמשיך הלאה.

כב' השופטת ענת ברון הורתה לרשות החברות הממשלתיות להגיב לעתירה עד ליום 30.5.2019.